בית הדין הבינ"ל בהאג מגבש צווי מעצר נגד בכירים ישראליים
בית הדין הבינלאומי בהאג החל לגבש צווי מעצר בינלאומיים נגד בכירים ישראליים. שופטי בית הדין הבינלאומי אמורים לענות בחיוב לבקשת התובעת הראשית של בית הדין הבינלאומי בהאג, פאטו בנסודה, ולאשר את פתיחת החקירה, ובתוך 90 יום יוצאו צווי מעצר בינלאומיים נגד מספר בכירים ישראלים, על ביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.
בית הדין הבינלאומי בהאג אמור גם להוציא צווי מעצר גם נגד פקידים ישראלים בכירים שהיו שותפים לקידום בנייה ישראלית בעיר הקודש ובגדה המערבית. הצווים יהיו תקפים בכל המדינות החברות בבית הדין הבינלאומי, ויהיה ניתן לעצור את הבכירים הישראלים.
גורם ישראלי אמר כי ישראל עשתה מאמצים רבים בשנים האחרונות במטרה לשכנע את התובעת שלא לפתוח בחקירות, אך המאמץ הסתיים ללא הצלחה. כעת, אחרי החלטת התובעת, ישראל החלה לפעול באמצעים מדיניים ודיפלומטיים על מנת לגייס כמה שיותר מדינות ידידותיות בעולם במטרה להפעיל לחץ על בית הדין להימנע מפתיחה בחקירות. אבל המאמץ הישראלי לא מצליח הרי עד כה קיבלה ישראל, כמו תמיד, תשובה חיובית רק ממספר זעום של מדינות - ארה"ב, קנדה אוסטרליה, הונגריה וגרמניה, שהביעו תמיכה חלקית בעמדתה, כאשר מדינות אלה לא פוסלות את ההאשמות נגד ישראל אלא מביעות עמדה לפיה, הפלסטינים אינם עונים על ההגדרה של מדינה ריבונית ולכן אינם מוסמכים להצטרף לבית הדין הבינלאומי בהאג ולאמנות בינלאומיות, ומובן שמטרתן היא להפעיל לחץ על הפלסטינים לחזור למו"מ ישיר עם ישראל כדי לפתתור את סוגיית הטריטוריה והגבולות.
בית הדין הבינלאומי בהאג פועל, מתוקף אמנת רומא, שאושרה ביוזמת העצרת הכללית ביוני 1998 כאשר 120 מדינות הצביעו בעד, 7 מדינות התנגדו, ו-21 מדינות נמנעו. זאת אומרת, אם ישראל בשיתוף עם ארה"ב ימנעו מבית המשפט להמשיך את ההליכים ולהפליל את ישראל, בעולם ואפילו בישראל לא צפויים משנים את דעתם לאור קביעת בית הדין הבינלאומי כי יש עילה לפתיחת חקירה פלילית נגד ישראל בנוגע לנעשה בשטחים הפלסטינים, הן בנוגע למדיניות ההתנחלות של ישראל, ההכרזה של ראש הממשלה בנימין נתניהו על סיפוח בקעת הירדן, והירי בפלסטינים בעת ההפגנות על גבולות רצועת עזה.
