אתמול הודיעו בנימין נתניהו ובני גנץ על ממשלת חירום. בני גנץ התפאר שבכך חסך מהישראלים בחירות רביעיות בימי קורונה. אבל לממשלה הזו יש בעיות רבות שמטילות ספק על המשך דרכה. אחת הבעיות העקריות של הממשלה היא בעיה משפטית. ד"ר מתן גוטמן מרצה מן החוץ במרכז הבינתחומי הרצליה הסביר על הבעיה בהרחבה. שתמציתה ככה:האיום על בג"ץ, ריקון הכנסת מכוח, השינויים בהרכב הוועדה למינוי שופטים והמשחק בתקציב. ובכך מסכם כי ההסכם הקואליציוני הוא פסול מבחינה משפטית.

לדעתו של ד"ר מתן גוטמן, ההסכם מעורר בעיות חוקתיות כבדות משקל. ראשית, הוא כולל איום מוסווה על בג"ץ, במידה שיקבע שיש לפסול את בנימין נתניהו (כראש ממשלה או כחילופי) על רקע האישומים נגדו. אם בג"ץ יעשה כן – תפוזר הכנסת ויהיו בחירות חדשות. סעיף זה פוגע בעקרון הפרדת הרשויות ובייחוד בעצמאות הרשות השופטת: הוא מציב תג מחיר לפסיקה של בג"ץ.

שנית, הסכם האחדות כולל הסכמה לתקציב דו-שנתי לשנים 2021-2020 ו-2022-2021. בשנת 2017 קבע בג"ץ כי "אין עוד מקום לתקן את חוק היסוד ולכונן תקציב שאינו חד-שנתי על דרך הוראת שעה; וככל שכך ייעשה, עלול הוא להיות צפוי לביטול על פי התראה זו".

 בעיה נוספת: ההסכמה שלפיה בוועדה לבחירת שופטים יהיו שני נציגים מסיעות הקואליציה, עלולה להיתקל במכשול משמעותי (בניגוד לנוהג של נציג אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה). בעבר נקבע בבג"ץ כי חברותו של נציג אופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים משרתת עקרונות יסוד חוקתיים ומהווה נוהג חוקתי מושרש.

בעיה סופית, תקנון עבודת הקואליציה שנלווה להסכם הופך הלכה למעשה את הכנסת לחותמת הגומי של הממשלה, והופך את היוצרות: במקום שהממשלה תוכפף לנציגי הריבון בכנסת, הכנסת כפופה לממשלה.

בניסיון לייצר מנגנון הסכמות מפותל ויצירתי בין הליכוד לכחול לבן נקבע שאם הנהלת הקואליציה לא מגיעה להסכמות, יש לממלא מקום יו"ר הקואליציה סמכות ערעור לשרים הממונים על הקשר עם הכנסת, ויש " עַרְכְּאַת ערר" נוספת אצל ראש הממשלה וראש הממשלה החילופי. כלומר, בניגוד לכל מושכלות היסוד החוקתיות, הרשות המבצעת תקבע את גורל כל ההליכים הפרלמנטריים.

לדעתו של מתן גוטמן, משבר חוקתי ובריאותי חסר תקדים בישראל יצר הסכם קואליציוני רעוע, הנושא עמו בעיות חוקתיות כבדות משקל, ומשנה סדרי משטר בישראל עד כדי מהפכה חוקתית של ממש.