יום השנה ה-17 לנסיגת ישראל מעזה
(last modified Mon, 22 Aug 2022 07:30:26 GMT )
אוג 22, 2022 07:30 UTC
  • יום השנה ה-17 לנסיגת ישראל מעזה

עוברות 17 שנים מהנסיגה הישראלית מעזה ופינוי ההתנחלויות היהודיות בה.

עוברות 17 שנים מהנסיגה הישראלית מעזה ופינוי ההתנחלויות היהודיות בה.

בישראל התחילו לפנות את 21 ההתנחלות ברצועת עזה ב-15 באוגוסט 2005. המתנחלים שהשתרעו בשטח של 36 ק"מ ברצועה, והיוו אז אוכלוסיה בסך הכל של שמונה אלף יהודים. כל שטח ההתנחלויות היווה עשירית מכל שטח עזה.

את הפינוי או כמו שבישראל מכנים "ההתנתקות" ביצע ראש הממשלה דאז בישראל איראל שרון. הפינוי היה ניצחון גדול עבור הפלסטינים במיוחד ברצועת עזה. והיה חשוב מבחינות רבות.  

לפני הכל, הפלסטינים הצליחו להוציא את הישראלים מרצועת עזה אחרי 38 שנה של התקוממות. ישראל כבשה את רצועת עזה בשנת 1967. זה מלמד שדרך ההתקוממות אינה דרך עם תוצאות מידיות אלא זו אסטרטגיה עם תוצואות ארוכות טווח.

החשיבות השנייה של הניצחון הוא התזמון שלו. בשנת 2000 הכוחות הישראלים התחילו לסגת מדרום לבנון בעל כורחם וחמש שנים אחרי התגשמה תבוסה גדולה נוספת לישראל ברצועת עזה. זה מלמד על הקשר בין שדות המלחמה בלבנון ועזה. יש לציין כי שלוש התנחלויות מכלל ההתנחלויות היהודיות ברצועה הוקמה בשנת 2001 ורק ארבע שנים אחרי ישראל נאלצה לעזוב אותן ולהעבירן לידי הפלסטינים.

יש לשים לב שהנסיגה הישראלית מעזה היא אחת ההשיגים של האינתפאדה השנייה של הפלסטינים. האינתיפאדה השנייה התחילה בשנת 2000 והסתיימה בשנת 2005. האינתיפאדה השנייה כאחת הדוגמאות המעשיות של ההתקוממות שהובילה לניצחון המעשי. המלחמה במנהרות והלחץ של המנהרות נגד ישראל הובילו לכך שבישראל ויתרו על ההתנחלויות. במהלך הנסיגה הציגו הכוחות הישראלים את היצר המרושע שלהם והרסו כל הבתים ובסיסים שכללו 3 אלף בתים ו-26 מבצרים.

רק שנה אחת אחרי הפינוי, התחילה ישראל להטיל את המצור הגדול וההרמטי על רצועת עזה והמישכה אותו עד היום והפכה את רצועת עזה לבית הכלא הגדול ביותר בעולם. המצור הגדול על רצועת עזה הוא סימן לכעס של ישראל מההתקוממות הפלסטינית ומלמד את היצר הישראלי השחצן שלא מסתפק בתקיפה וכיבוש אלא מטילה מצור לא אנושי שנוגד את הטענות על זכויות אדם והנאורות.

ישראל טענה כי אין שותף פלסטיני מולו ניתן להתקדם בתהליך שלום דו-צדדי. הקיפאון הגלום במצב הנוכחי הוא מזיק. כדי לצאת מקיפאון זה, על ישראל ליזום מהלך שלא יהיה מותנה בשיתוף פעולה פלסטיני.

ישראל ראתה מצד אחד שלא יכולה לסבול את הוצאות הכיבוש ברצועת עזה ומצד שני לא התכוונה לעזוב את האזור, התחילה להמציא דרך שלישית – התנתקות. משמעותה הכלאת אוכלוסיה של שני מיליון וחצי בני אדם ברצועה עד שיימצא פיתרון למלחמה. למעשה ישראל בכך הקפיאה מצדה את השאלה עד מועד שני. משמעותו להפוך את בני האדם של האוכולסיה הזו לאסירים.