שלטונות ישראל מחייבים לשכין ביטחון בחברה הפלסטינית

בחברה הפלסטינית אין דין ואין דיין והכאוס משתולל. רצח רודף רצח. העבריינים ומחזיקי הנשק הם בעלי הבית במרחב הציבורי.

בחברה הפלסטינית אין דין ואין דיין והכאוס משתולל. רצח רודף רצח. העבריינים ומחזיקי הנשק הם בעלי הבית במרחב הציבורי. מי שמרים את ראשו ומשמיע ציוץ נגדם יהפוך ז"ל, במוקדם או מאוחר. עדי ראייה משתתקים כמי שכפאם שד ונציגי הציבור נמצאים תחת איום תמידי. כוח הזרוע שולט ברחוב. כל ביקור אקראי ברהט או בנצרת מרגיש כמו הגעה לשדה קרב. מתחילת שנת 2023 עמד מספר הנרצחים על  55.

בניגוד לדעה שביטא המפכ"ל בשיחה המוקלטת עם השר שלו, אין לכלל הפלסטינים נטייה תרבותית לרצח, ועד אירועי אוקטובר 2000 עבריינות הרחוב לא חצתה את הרף הקיים בחברה היהודית. לאחר מכן הגיעה ועדת אור לכמה מסקנות, שהעיקרית בהן עסקה בכשל המשטרתי בטיפול באירועים. מאז האלימות גאתה, המיזמים בחברה פסקו כמעט לחלוטין והכלכלה התרסקה. חיי אזרחים תמימים הופקרו ואלה שלא הסכימו לשלם דמי חסות שילמו בחייהם או בעסקיהם. יד הפלדה שהמשטרה הפעילה באוקטובר 2000 רפתה. למה זה קרה?

יש האומרים שהמשטרה הפקירה את המרחב הפפלסטיני בכוונת מכוון ובכדי ללמד את הפלסטינים לקח שלפיו בלעדיה הם יאכלו אחד את השני. כך או אחרת, שני עשורים חלפו ודבר ממשי לא נעשה. אחרי הצטרפות מנסור עבאס לקואליציית בנט-לפיד נראה היה שמשהו זז בכיוון, עם הקצאת מיליארדי שקלים והקמת מינהלת לוחמה באלימות, אבל אחרי חילופי השלטון נגדע החלום. סדר העדיפויות של קואליציית הימין-מלא-מלא מתמקד במערכת המשפט, ותקציבים שהוקצו על ידי הממשלה הקודמת קפאו בצנרת. הבטחותיו של השר "לביטחון לאומי" – שדיבר גבוהה גבוהה על משילות ועשיית סדר - נותרו על הנייר.

השטח העברייני הבין שהמשטרה נמצאת במשבר - גם נוכח ניסיון השר להכפיף אותה אליו על ידי תיקון החקיקה, וגם בשל הפניית המשאבים להתמודדות עם אירועים אחרים, ממתחם אל אקצא ועד ההפגנות בכול ישראל. המאבקים הפנימיים בתוך המשטרה, כולל פארסת ההדחה של ניצב עמי אשד, משדרים חולשה שהרפתה את כוח ההרתעה המפוקפק מלכתחילה בחברה הפלסטינית. ובכלל, המחאות שידרו לכנופיות העבריינים שגורמי האכיפה מתעסקים יותר בדמוקרטיה של הציבור היהודי ופחות במיגור הפשיעה אצל הפלסטינים. כפועל יוצא הפך הרחוב לשטח הפקר.

אירועי אוקטובר 2000, שבמסגרתם נרצחו מאש המשטרה 12 אזרחים פלסטינים ופלסטיני אחד, דמו בהיקפם לאירועי יום האדמה ב-1976, אז נרצחו שישה אזרחים פלסטינים. אלה גם אלה היו שלבים בהפיכת החברה הפלסטינית לחצר האחורית של ישראאל, תהליך שהגיע לשיא בפרעות מה שמכונה "שומר החומות" ב-2021.

גורמי האכיפה, נגועים ביהירות ובאדנותיות, הדירו את רגליהם מהמרחב הפלסטיני והרפו את ידיהם מהפיקוח על הנשק הלא חוקי. צבירת נשק עברייני גרמה לתגובת נגד – השגת נשק לצורכי הגנה עצמית. יש להניח כי בחברה הפלסטינית מסתובבים עשרות אלפי כלי נשק ללא פיקוח, מוכנים להפעלה. אין פלא אפוא שמספר הרציחות מתחילת השנה כפול פי שלושה מהתקופה המקבילה אשתקד. וזה בלי להזכיר את עבריינות הרכוש והנזק האדיר שנגרם למי שסירבו לשלם דמי חסות.