פרויקט הסברה; תעמולה ישראלית להונאה והשתקה בינלאומית
פארס טודיי - בעוד שישראל מעורבת בסבב הפשעים והתוקפנות האחרון שלה נגד העם הפלסטיני, הנרטיב הדומיננטי שמתפרסם בעיקר בתקשורת המיינסטרים המערבית עדיין מעוצב בשתיקה לטובת ישראל.
פארס טודיי - בעוד שישראל מעורבת בסבב הפשעים והתוקפנות האחרון שלה נגד העם הפלסטיני, הנרטיב הדומיננטי שמתפרסם בעיקר בתקשורת המיינסטרים המערבית עדיין מעוצב בשתיקה לטובת ישראל.
מטרת השיח בתקשורת עד כה הייתה להציג את הסכסוכים בשטחים הכבושים כ"סכסוך" בין "שני הצדדים" במסווה של ניטרליות, ומכאן, ההפצצה חסרת הרחמים של ישראל על עזה, שהביאה לאלפי הרוגים, תוארו כאקט הגיוני של "הגנה עצמית" בתגובה לפיגועי חמאס ושימושם ב"מגנים אנושיים"!
המשטר הישראלי יודע היטב שהתודעה מעצבת את המציאות. בעוד שמשטר זה עוסק בביצוע פשעי מלחמה ללא עונש, הוא יכול להמשיך בפעולותיו רק אם תהיה מכונת תעמולה רבת עוצמה שבאמצעותה הוא יכול להתמודד עם גינוי פומבי נגדה וסולידריות בינלאומית עם הפלסטינים.
הסברה, שפירושה בעברית הסבר, הוא סוג של תעמולה בהקשר של דיפלומטיה ציבורית ופועל כגשר לקשר בין לוחמת המידע של המשטר הישראלי למטרותיו האסטרטגיות.
על פי מערכת התעמולה של ישראל, דיפלומטיה ציבורית צריכה להיחשב אסטרטגית כעדיפות מדיניות חוץ כדי לקדם תדמית חיובית של ישראל בזירה העולמית, במיוחד בהתחשב באתגרים שעומדים בפני משטר זה לאחר הקמתו ב-1948
בעידן המודרני, תעמולת ההסברה מתבטאת לעתים קרובות בצורת סרטונים, אינפוגרפיקה ופוסטים והאשטאגים, רחבי היקף ברשתות החברתיות המקודמים על ידי המשטר הישראלי.
מטרת תעמולת ההסברה היא לשנות את התודעה והמחשבה של דיפלומטים, פוליטיקאים ואנשים באמצעות תקשורת ההמונים והיא מתרחשת באמצעות מוסדות וארגוני המשטר, מרכזי מחקר, אוניברסיטאות, ארגונים לא ממשלתיים וכו'.
ב-2012 הכריזה ישראל בטוויטר על "מבצע עמוד ענן" אותו מלחמת שמונת הימים ברצועת עזה. במהלך המבצע, המשטר ניצל את המיטב ממרחב התקשורת האמריקאי והאירופי, וקידם את התעמולה שלו בהסברה באמצעות דפדפנים, אלגוריתמים של מנועי חיפוש ומנגנונים אוטומטיים אחרים השולטים בתוכן המוצג לצופים.
בתהליך זה, ישראל ציירה נרטיב של עצמה כקורבן תמים של הטרור הפלסטיני, נרטיב התואם את זכות ההגנה העצמית הריבונית מפני התקפה על קיומה.
זו הייתה תחילתה של הסלמה והביאה להפצצות כבדות על עזה.
אך בשנת 2014, במלחמה של ישראל נגד תושבי עזה שנקראה "מבצע צוק איתן", ההסברה והתעמולה הישראלית לא פעלה בגלל רמת הזעם העולמי על פשעיה בעזה.
פרסום הצילומים מההשמדה וההרג של אזרחים חפים מפשע ברשתות החברתיות אילץ את מקבלי ההחלטות בהסברה להכפיל את מאמציהם לארגון יותר קמפיינים של יחסי ציבור ובמאמצים להלבין את פשעיהם הנוכחיים והעתידיים.
אם תעמולת ההסברה תיכשל, ישראל מוכנה לחזור לאסטרטגיה הישנה שלה. היא מנסה להגדיר את עצמה נגד טרור ולכנות את חמאס נציג הטרור ברמה העולמית.
כיום אנו רואים כל הזמן את הדיכוטומיה הזו בתקשורת הבינלאומית. בהתאם לתוכנית זו, ישראל מוצגת כשחקן רציונלי ותמים שנתקלה באיום טרור לא הגיוני, וכל ביקורת על פעולותיה של ישראל מוצגת כתמיכה בטרור.
אבל כנראה הטקטיקה הנפוצה ביותר היא לקשר לאנטישמיות כל ביקורת על מדיניות ישראל, בין אם הפרת זכויות אדם או כיבוש בלתי חוקי של אדמה פלסטינית.
אחד האיומים האסטרטגיים על ישראל בשנים האחרונות הוא תנועת ה-BDS ההולכת וגדלה. פקידים ישראלים ניסו להפליל את התומכים ב-BDS כאנטישמיים וטוענים שהיא קשורה לטרור, בייחוד מאחר שחוקקו חוקים נגד BDS בארה"ב.
מכונת ההסברה של ישראל לוחצת על הרשתות החברתיות הגדולות לאמץ את ההגדרה המזוייפת של "האיחוד לזכר השואה" על אנטישמיות, מה שמביא להאשמות הולכות וגדלות של אנטישמיות מול כל ביקורת על ישראל.
לבסוף, מטרת ההסברה הישראלית היא ליצור תדמית ציבורית "פרימיטיבית" על הפלסטינים ולהציג אותם כתדמית לא אנושית בתודעת הקהל המערבית ולרכך – ככל האפשר- את המחאה והביקורת על ישראל.
