הביביזם - מחלה סופנית שתשמיד את הישראלים

אתמול, נשרקה שריקת הפתיחה לעונה חדשה של מחאה, עוד יותר מנומקת, שמתבססת על שורת הכישלונות התנ"כיים של ממשלת נתניהו לפני 7 באוקטובר, ב-7 באוקטובר ואחריו. על המלחמה לא דיברו אתמול מעל הבמה בהפגנה, אבל היה ברור שתקופת האיפוק בגלל המלחמה עברה מן העולם. ההתבטאויות נגד נתניהו היו כל-כך בוטות, כל-כך חריפות, שהמתרגמת לשפת הסימנים התקשתה לעוות את פרצופה בדרך שתמחיש אותן לקהל.

עם זאת, ההנחה שמחדל 7 באוקטובר וההתנהלות המופקרת של ממשלת נתניהו מאז יצמיחו למחאה כנפיים חדשות, רחבות יותר, טריות יותר, לא התאמתה בינתיים. חיילי המילואים שהשתחררו לא יצאו מעזה עם זעם משלהם, עם דרישות משלהם, עם שלטים משלהם. הם לא תפסו פיקוד.

יש מתח מסוים בין שתי הסיסמאות שהביאו את המפגינים לעיר הקודש. "את כולם", צעקה אחת המפגינות. "עכשיו", ענו לה האנשים שהצטופפו. כולם הם האסירים, כמובן. עכשיו הוא העסקה שתחזיר אותם. "בחירות", צעק אחריה מפגין אחר. "עכשיו", ענו לו המפגינים באותה התלהבות. "אתה הראש", צעק הכרוז; "אתה אשם", ענו המפגינים. ואז חזרה לאסירים.

ההפגנה נפתחה בשירים קצביים, מלאי מרץ: כך הזרימו אדרנלין למפגינים בטרם אוקטובר. מייד אחר-כך עלתה לבמה נציגות רחבה של משפחות האסירים, נציגי כ-80 משפחות (מתוך 120) שבחרו ללכת על מאבק הרבה יותר אגרסיבי נגד התנהלות נתניהו במשא-ומתן עם חמאס. אחת דיברה בשמם של משפחות האסירים": "לא האמנתי שאצטרך להילחם על זכותו של אחי לחזור בחיים", אמרה. "מה אלעד חושב עכשיו בשבי על ראש הממשלה?" היא סיימה בקריאה לנתניהו: אם אתה לא מסוגל להביא לעסקה תפנה את הכיסא שלך למישהו אחר.

בשביל המשפחות, גם בשביל חלק גדול מהמפגינים, החזרת האסירים היא עניין קיומי, משהו שהחברה הישראלית תתפרק בלעדיו. בשביל אחרים האסירים הם טיעון נוסף נגד נתניהו, כמו השתמטות החרדים, כמו פגרת הכנסת, כמו המשיחיות של סמוטריץ', המשטרה של בן גביר, כמו התבטאויות שרה נתניהו והתנהגות הבן.

המאבק המתמשך בממשלה החריף מאוד את החשדנות של אנשי המחאה כלפי כל פוליטיקאי בשלטון, בעצם, כלפי כל פוליטיקאי. כאשר שמעו אתמול שנתניהו עומד לעבור ניתוח בקע הם סירבו להאמין. "זה תרגיל", אמר לי מפגין אחד, איש רציני מאוד. "אין לו כלום. הוא המציא את זה כדי לסתום לנו את הפה"; ומפגין אחר, לא פחות רציני, לחש לי באוזן: "זה לא בקע; הוא חולה במשהו הרבה יותר גרוע. כולם משקרים".

ראש האופוזיציה יאיר לפיד, שהוזמן לנאום, התקבל באהדה פושרת. המחאה לא הכתירה אותו למנהיג שלה; היא לא הכתירה איש. הוא נשא את נאום השקופים שלו: החיילים שקופים בשביל הממשלה הזאת; הישראלים העובדים שקופים; אתם שקופים. טיעון לא רע. אילו מישהו אחר היה אומר אותם משפטים הקהל היה צועק כאיש אחד: "בושה; בושה; בושה".

ההפגנות יימשכו היום ומחר. חלק קטן מהקהל השתכן באוהלים, מול בית-המשפט העליון. האחרים חזרו ברכבת, דחוסים כשם שהגיעו.