הטרור המהונדס של ישראל בחאלב ותפקידה המרכזי של סוריה בציר ההתקוממות

פארס טודיי - לאחר הפסקת התקיפות של ישראל בלבנון וההכרזה על הפסקת אש ב-27 בנובמבר, יכלו סוף סוף תושבי דרום לבנון ואזורים אחרים שנפגעו לחזור לבתיהם.

עם זאת, כמה כפרים ועיירות בגבול הוגדרו כאזורים "בסיכון גבוה" עקב חששות ביטחוניים מוגברים וכרגע אינם נגישים. גם חיילים ישראלים הראו שהם לא ממש מקפידים על הפסקת האש.

במקביל להפסקת האש בלבנון, הסלימה האלימות במערב חלב, שם נאבק הצבא הערבי הסורי בטרוריסטים תכפיריים הנתמכים על ידי ישראל. קבוצות אלה מכונות בטעות "מורדים סורים" בתקשורת המרכזית.

קבוצות טרור אלו, הפועלות תחת המטרייה של "הייאת תחריר א-שאם", נתמכות על ידי ישראל ומעצמות המערב ומייצגות דינמיקה גיאופוליטית רחבה יותר.

התבוסה המשפילה האחרונה של ישראל בדרום לבנון, לאחר כמעט 70 ימים של תוקפנות מתמשכת, שלוותה בחוסר יכולת לחדור לשטח לבנון בשל כוחו הצבאי של חיזבאללה, אילצו את ישראל לשקול מחדש את האסטרטגיה שלה.

כדי לשמר את אמינותה האבודה, ישראל מבקשת כעת לפתוח חזיתות מלחמה חדשות כדי לשבש את שרשראות אספקת הנשק החיוניות להתקוממות הלבנונית.

הסלמה זו של הסכסוך התרחשה לאחר שבנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, הזהיר ישירות את בשאר אסד, נשיא סוריה. "אתה משחק באש", אמר לאסד.

הצהרות אלו של נתניהו, שנאמרו לאחר הפסקת האש בלבנון וההשלמה עם התבוסה מול חיזבאללה, מתייחסות ישירות לתפקידה החיוני של סוריה בסיוע לציר ההתקוממות.

תפקידה של סוריה בציר ההתקוממות

סוריה ממלאת תפקיד מרכזי בציר ההתקוממות ופועלת כתומכת מרכזית של חיזבאללה וקבוצות התקוממות פלסטיניות. תמיכה זו כוללת הקלה בהעברת נשק ומשאבים.

בנוסף לתפקידה הלוגיסטי, סוריה מארחת מרכזי מחקר חשובים בעיר חלב, המעידים על חשיבותה האסטרטגית לרשת ההתקוממות הרחבה יותר.

סוריה היא גם מדינה חזיתית במאבק נגד כוחות פרוקסי הנתמכים על ידי המערב שמטרתם לשלוט בחאלב ולהחליש את הממשלה הנבחרת בראשות בשאר אל-אסד בדמשק.

הדינמיקה הזו מדגישה את תפקידה הכפול של סוריה כמרכז לוגיסטי ושחקן איתן בהתקוממות למאמצים זרים לערער את היציבות באזור.

מחסני הנשק של סוריה, הכוללים אמצעי לחימה מתוצרת מקומית וכן כלי נשק שנרכשו ממדינות אחרות, מילאו תפקיד חיוני בתמיכה בפעולות חיזבאללה בלבנון.

התקפות על תשתית צבאית סורית

במהלך העשור האחרון, מרכזי מחקר ומדעי סוריים המיועדים לפיתוח נשק הותקפו שוב ושוב על ידי ישראל. התקפות אלו כללו הפצצות אוויריות של אתרים אסטרטגיים והתנקשות באנשי מפתח.

בשבועות האחרונים התגברו התקפות אלו ומצביעות על ניסיון מכוון להחליש את התשתית הצבאית של סוריה ואת תפקידה בציר ההתקוממות.

מדוע סוריה לא נכנסה ישירות למלחמה?

הסיבה לכך שסוריה לא נכנסה למלחמה ישירה נגד ישראל חוזרת למציאות הפנימית והאזורית המורכבת שלה. עקב עימות עם כוחות טרור בגבולותיה, סוריה סירבה להיכנס ישירות למלחמה לצד חיזבאללה או קבוצות ההתקוממות הפלסטיניות. עם זאת, היא המשיכה לשמש כספק חיוני של נשק לחזית ההתקוממות.

לדוגמה, כאשר חיזבאללה תקף את בסיס התעופה של ישראל בתל נוף, הוא השתמש בגרסה מתוקנת של מערכת טילי Khyber-1 של סוריה, הידועה בשם פאדי-6. לטיל זה טווח של עד 225 ק"מ.

מאמצי ישראל בסוריה (2022-2024)

בין 2022 ל-2024, הפעולות הצבאיות של ישראל בסוריה התמקדו בעיקר בהשמדת תשתית ההגנה של המדינה. זה כלל התמקדות במערכות מכ"ם, מתקני מחקר ומחסני נשק.

כך למשל, בנובמבר 2024 תקפה ישראל מתקן מחקר מדעי ומעבדות הגנה ליד אל-צופירה באזור הכפרי של חלב. מרכזים אלו חיוניים לייצור נשק ולתפקידה האסטרטגי של סוריה בציר ההתקוממות.

המסקנה

ניתן לראות בפעולותיו האחרונות של ישראל כתבוסות, ההוכחה על כך, ההכרה בתבוסתה בלבנון. במקביל, צבא סוריה ממשיך להגן על העם ועל ציר ההתקוממות.

ההיסטוריה הוכיחה שמאמצים כאלה יובילו בסופו של דבר להבסת האויב שוב. עם ההתקוממות והברית האסטרטגית שלה, סוריה ניטרלה את מאמצי ישראל לערער את היציבות באזור וממשיכה לנקוט בצעדים לקראת שחרור פלסטין.

מילות מפתח: חזית ההתקוממות, סוריה, ישראל, מלחמת לבנון, כוחו של חיזבאללה, תפקידה של סוריה בציר ההתקוממות.