הנמלים של ישראל נסגרים: אחרי אילת, הבא בתור נמל חיפה

​​​​​​​סגירת נמל אילת וצמצום שירותי הביטוח בנמל חיפה חשפו את ההשפעה האסטרטגית העמוקה של התקיפות התימניות על התשתיות הימיות והמסחריות של המשטר הישראלי, וסביר להניח שחברות הספנות יימנעו בהדרגה מעגינה בנמל חיפה, מה שיוביל לסגירתו המוחלטת, כפי שקרה בנמל אילת.

על פי ISNA, השלכות ההתקפות של הכוחות המזוינים של תימן נגד המשטר הציוני והאינטרסים שלו בים סוף, בנוסף להשלכות הכלכליות, חורגות מעבר להשפעה הצבאית הישירה ויש להן היבטים פסיכולוגיים, מוסריים ופוליטיים עמוקים בחברה הציונית, עד כדי כך שנראה כי שיתוק נמל אילת אינו סוף העניין, שכן איום דומה בדרך גם לנמל זה לאחר שתימן הודיעה כי תכלול את נמל חיפה ברשימת המטרות הימיות שלה.

עם החרפת משבר הביטוח וסירובן של חברות הספנות לעגון בנמלי המשטר הציוני, גברו החששות בשטחים הכבושים כי המשטר יעמוד בקרוב בפני מצור ימי כפול ויישללו ממנו את נמליו הדרומיים והצפוניים.

ההתקפות החוזרות ונשנות של תימן, חשפו חולשות מבניות ביכולות ההרתעה וההגנה, ובמיוחד במגני טילים ומערכות יירוט, אשר הפכו לנושא לביקורת פנימית נרחבת. מצד שני, הסיקור האינטנסיבי של התקפות אלו על ידי התקשורת המקומית והבינלאומית תרם ליצירת פחד בערים בישראל ולהחרפת הלחץ על מגזרים הקשורים לספנות, ביטוח ותעופה, על רקע רתיעה גוברת של משקיעים מלהיכנס לשוק הישראלי עקב אי ודאות מתמשכת.

טלטלה בחוגים הכלכליים והפוליטיים בישראל

עם זאת, ההודעה הרשמית של הקבינט הישראלי על סגירתו הקבועה של נמל אילת, שהחלה ב-20 ביולי, היכה גלי הלם בחוגים הכלכליים והפוליטיים של המשטר. צעד זה הגיע לאחר הקריסה המוחלטת של הפעילות המסחרית בנמל והצטברות החובות עקב ירידה חדה בתנועת הספנות. הסגירה היא תוצאה ישירה של המצור הימי התימני על שער המזרחי של המשטר הישראלי, שם תנועת הספנות פחתה בהדרגה מסוף 2023 ועד שכמעט נעצרה במחצית הראשונה של 2025.

נמל אילת הוא נמל הים היחיד של ישראל בים סוף, וההחלטה לסגור אותו יוצרת תקדים מסוכן עבור הציונים, המאיים על שרשראות אספקה וקשרים מסחריים עם שווקים אסייתיים ואפריקאים. בהתפתחות חדשה המשקפת את ההשלכות האסטרטגיות הגוברות של התקיפות הימיות בתימן, שהעבירו את הסכסוך ללב נתיבי הסחר הישראליים וכפו מציאויות חדשות על משוואות ההרתעה הימית באזור, המשטר התגייס באמצעות דיפלומטיה כדי לטפל בהשעיית פעילותן של חברות ביטוח ימי.

זאת על רקע חששות בשטחים הכבושים כי חברות ספנות יימנעו בהדרגה מעגינה בנמל חיפה, מה שיוביל לסגירתו המוחלטת, כפי שקרה בנמל אילת.

חברות ספנות בינלאומיות מסרבות לעגון בנמלים בישראל

מקורות ניווט חשפו לאתר הבריטי Middle East Eye כי המשטר הישראלי פונה בקריאות דחופות לחברות ביטוח ימיות בינלאומיות לטפל במשבר השעיית כיסוי ביטוחי "סיכון מלחמה" המוטל על ספינותיו.

הצעד של המשטר הישראלי מגיע לאחר החלטת חברת הביטוח האמריקאית Travelers לא לספק כיסוי נוסף לאונייה "Eternity Sea", שטבעה יחד עם האונייה "Magic Seas" בשתי תקיפות תימניות בים סוף בתחילת יולי.

על פי מקורות בספנות, חברות ספנות בינלאומיות צפויות להימנע מלעגון בנמלים ישראליים, מחשש להפסדים פוטנציאליים אם חברות הביטוח יסרבו לכסות את מסעותיהן. הערכות מצביעות על כך שהמפעילה היוונית של ספינת הספנות הטבועה "מג'יק סיז", שלא הייתה מבוטחת, עלולה להתמודד עם הפסדים של עד 20 מיליון דולר.

גורמי ביטחון ימיים אישרו גם הם לאתר זה כי נמל חיפה עלול להתמודד עם "שיתוק הדרגתי" עם נסיגה אפשרית של מספר קווי ספנות בינלאומיים, במיוחד לאור חוסר הרצון של חברות הביטוח לטפל באוניות שכבר עגנו בנמלים ישראליים.

נמל חיפה הוא הנמל הימי החשוב והעמוס ביותר של ישראל לקשרים ימיים עם אירופה, מה שהופך את צמצום שירותי הביטוח לאיום אסטרטגי על התשתית המסחרית של המשטר בצפון.

עם זאת, השלכות ההתקפות בתימן התרחבו גם למגזר התעופה, כאשר מספר חברות תעופה בינלאומיות סירבו להפעיל טיסות לנמל התעופה הבינלאומי בן גוריון בתל אביב עקב סיכונים ביטחוניים מוגברים ואפשרות של מתקפות טילים או רחפנים. מציאות זו יצרה אתגרים חדשים לתיירות ולכלכלה של ישראל, והחריפה את תחושת הבידוד האזורי והבינלאומי. על פי דיווח של ערוץ 12, רוב חברות התעופה הזרות ביטלו טיסות לשטחים הכבושים עד סוף הקיץ לפחות.

MR