מה ישראל מפסידה אם היא מגורשת מתוכנית הורייזון האירופית?

ההחלטה זעזעה את החוגים המדעיים והפוליטיים בישראל והגיעה לאחר בחינה מחדש של סעיף 2 להסכם ההתאגדות בין האיחוד האירופי לישראל, הקובע כי כיבוד זכויות אדם הוא תנאי בסיסי לשיתוף פעולה דו-צדדי בתחומים מדעיים וטכנולוגיים

פארס טודיי - בהתפתחות חסרת תקדים ביחסי המדע בין האיחוד האירופי לישראל, החליטה הנציבות האירופית להשעות את השתתפותה של תל אביב בתוכנית המחקר מתוכנית הורייזון האירופית Horizon Europe , אחת מתוכניות החדשנות המדעית הגדולות בעולם. ההחלטה התקבלה על רקע מעורבותן של חברות ישראליות בהפרות בוטות של זכויות אדם ברצועת עזה ובגדה המערבית.

ההחלטה, שיזמו לפני מספר ימים מדינות אירופאיות בולטות, משקפת שינוי איכותי בעמדת היבשת כלפי הכיבוש ומאיימת לשלול מישראל את המימון לתקציב המדע והטכנולוגיה של התוכנית, המוערך בכ-95 מיליארד אירו. דבר זה מעמיד את עתיד שיתוף הפעולה האקדמי הישראלי-אירופי בסכנה.

המהלך חסר התקדים התגשם בהכרזתו של האיחוד האירופי לפני כשבוע על המלצה רשמית להוציא את ישראל מתוכנית המחקר המדעי הורייזון, כחלק מסדרת סנקציות על חברות ישראליות בעלות קשרים ישירים לפעילות צבאית בעזה ובגדה המערבית, עקב שהנציבות האירופית מסרה כ"הפרות בוטות של זכויות אדם ופשעי רצח עם". ההחלטה זעזעה את החוגים המדעיים והפוליטיים בישראל והגיעה לאחר בחינה מחדש של סעיף 2 להסכם ההתאגדות בין האיחוד האירופי לישראל, הקובע כי כיבוד זכויות אדם הוא תנאי בסיסי לשיתוף פעולה דו-צדדי בתחומים מדעיים וטכנולוגיים.

האיחוד האירופי הדגיש כי ישראל לא עמדה בהוראות אלה, מה שהוביל את הנציבות להמליץ על השעיית מימון לחברות סטארט-אפ ישראליות הפועלות בתחומי טכנולוגיה בעלי שימושים צבאיים פוטנציאליים, כגון בינה מלאכותית, כטב"מים וסייבר.

היוזמה הועלתה על ידי הנציגה העליונה של האיחוד האירופי לענייני חוץ ומדיניות ביטחון קאיה קאלאס Kaja Kallas, בתמיכת מדינות כמו הולנד, ספרד ואירלנד. במהלך פגישה עם שגרירי האיחוד האירופי בבריסל, קרא האיחוד האירופי לצעדים קונקרטיים כדי להפעיל לחץ על ישראל, במיוחד לאחר דיווחים על חסימת כניסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה.

הורייזון אירופה היא אחת מתוכניות המחקר המדעיות הגדולות בעולם, עם תקציב של כ-95 מיליארד אירו. מטרתה לתמוך בחדשנות ובצמיחה כלכלית באיחוד האירופי ובמדינות שותפות. ישראל הצטרפה לתוכנית בשנת 2021 כמדינה שותפה, מה שמאפשר לחוקרים ולארגונים מדעיים שלה להשתתף באופן שווה עם עמיתיהם האירופיים, בנוסף לתרומה כספית לתוכנית.

עם זאת, שיתוף פעולה זה נמצא כעת בסכנה, שכן החלטת הגירוש דורשת את אישור רוב המדינות החברות באיחוד האירופי - לפחות 15 מתוך 27, על פי רויטרס. אם תאושר, חברות ישראליות לא יוכלו לקבל מענקים ממועצת החדשנות האירופית, המספקת מימון של עד 2.5 מיליון יורו לפיתוח טכנולוגיות ומוצרים חדשניים.

העיתון "מעריב" תיאר את ההחלטה כ"תקדים היסטורי", וציין כי לראשונה האיחוד האירופי דן בהדרת ישראל מתוכנית מדעית בסדר גודל כזה עקב המצב ההומניטרי בעזה. העיתון הוסיף כי ההחלטה התקבלה לבקשה ישירה של אירלנד וספרד, על רקע ביקורת אירופאית גוברת על התנהלותה הצבאית של ישראל ברצועה.

על פי האתר האמריקאי Politico , הפעילות הצבאית הישראלית בעזה עלולה לסכן את השתתפותה של תל אביב בתוכנית האירופית, ולהשפיע ישירות על מימון טכנולוגיה ישראלית, במיוחד בתחומי חדשנות דו-שימושית. Science Business ציין גם כי חברות ישראליות עלולות להידחות ממענקי האצת חדשנות, דבר שיפגע ביכולתן לפתח מוצרים וטכנולוגיות הרלוונטיים לשוק האירופי.

בסך הכל, הדאגה גוברת בחוגים האקדמיים בישראל. האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הזהירה במאי האחרון מפני "סכנה ממשית לעתיד היחסים המדעיים עם האיחוד האירופי", בהתחשב בכך שההתפתחויות הפוליטיות האחרונות בעקבות הטבח בעזה "מאיימות קשות על המדע הישראלי ועל שיתוף הפעולה המחקרי חוצה הגבולות". סימנים מוחשיים להידרדרות זו ניכרו כאשר הוכרז לפני שבוע כי רק תשעה חוקרים ישראלים זכו במענקים במסגרת התוכנית האירופית מתוך 100 בקשות שהוגשו, למרות העובדה שמספר המועמדים נותר יציב בשנים קודמות.

FT