התרסקות אשליית "העליונות האווירית" של ישראל מול עוצמת הטילים האיראניים
https://parstoday.ir/he/news/west_asia-i114598-התרסקות_אשליית_העליונות_האווירית_של_ישראל_מול_עוצמת_הטילים_האיראניים
הטילים האיראניים פגעו עמוק בתל אביב, חיפה ובאר שבע, בה נמצא הכור הגרעיני בדימונה. מכון ויצמן למדע סבל מנזק נרחב, כאשר ההפסדים נאמדים בכמיליארד דולר. מיקרוסקופ בודד במכון עולה למעלה ממיליון דולר. חמישים ושתיים מעבדות נהרסו, וכ-60 מבנים נוספים ניזוקו. הטילים האיראניים פגעו במדויק במטרותיהם, והוכיחו את חוסר "היעילות" לכאורה של מערכות ההגנה האווירית של ישראל, למרות פריסתן של מערכות מרובות כמו "החץ", "שרביט", "כיפת ברזל" ו"פטריוט"
(last modified 2026-01-05T11:08:03+00:00 )
דצמ 31, 2025 09:46 UTC
  • הטילים האיראניים פגעו במטרותיהם בדיוק רב על רקע ליקויים ברורים במערכות ההגנה האווירית הישראליות
    הטילים האיראניים פגעו במטרותיהם בדיוק רב על רקע ליקויים ברורים במערכות ההגנה האווירית הישראליות

הטילים האיראניים פגעו עמוק בתל אביב, חיפה ובאר שבע, בה נמצא הכור הגרעיני בדימונה. מכון ויצמן למדע סבל מנזק נרחב, כאשר ההפסדים נאמדים בכמיליארד דולר. מיקרוסקופ בודד במכון עולה למעלה ממיליון דולר. חמישים ושתיים מעבדות נהרסו, וכ-60 מבנים נוספים ניזוקו. הטילים האיראניים פגעו במדויק במטרותיהם, והוכיחו את חוסר "היעילות" לכאורה של מערכות ההגנה האווירית של ישראל, למרות פריסתן של מערכות מרובות כמו "החץ", "שרביט", "כיפת ברזל" ו"פטריוט"

השמיים: ההימור של נתניהו על "עליונות אווירית" נגד איראן נכשל

פארס טודיי - הביטוי "עליונות אווירית ישראלית" עדיין חוזר על עצמו על ידי ראש ממשלת הכיבוש, בנימין נתניהו, גם לאחר תום 12 הימים של המלחמה מול איראן.

בין היתר, בנאום שנשא הצהיר נתניהו כי "עליונותה האווירית" של ישראל במזרח התיכון היא אבן יסוד בביטחונה הלאומי, והדגיש כי תל אביב תפעל למנוע ממדינות האזור, כולל טורקיה, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות, לרכוש נשק אמריקאי שעלול לפגוע במאזן הכוחות באזור, בהתייחסו למטוסי הקרב האמריקאים מדגם   F-35. הוא טען כי ישראל הוכיחה את "עליונותה האווירית" לאחר המלחמה עם איראן.

אבל האם באמת הייתה "עליונות" ישראלית אמיתית במהלך המלחמה הזו? בואו נבחן את נאומו של נתניהו נקודה אחר נקודה:

בתחילה, הוא אמר שלישראל יש "עליונות אווירית" במזרח התיכון, אך האם טענה זו מדויקת? והאם מושג "העליונות האווירית" מוגבל למטוסי קרב בלבד? הרי בזמן ששמי חלק מהאזורים באיראן היו פתוחים למטוסים ישראליים, גם שמי ישראל, לעומת זאת, היו פתוחים לטילים איראניים שהגיעו לבתיהם של בכירים בשטח הכבוש, כולל בנו של ראש ממשלת הכיבוש לשעבר יאיר לפיד.

הטילים האיראניים פגעו גם עמוק בתל אביב, חיפה ובאר שבע, בה נמצא הכור הגרעיני בדימונה. מכון ויצמן למדע סבל מנזק נרחב, כאשר ההפסדים נאמדים בכמיליארד דולר. מיקרוסקופ בודד במכון עלה למעלה ממיליון דולר. חמישים ושתיים מעבדות נהרסו, וכ-60 מבנים נוספים ניזוקו.

הטילים האיראניים פגעו במדויק במטרותיהם, והוכיחו את חוסר "היעילות" לכאורה של מערכות ההגנה האווירית של ישראל, למרות פריסתן של מערכות מרובות כמו "החץ", "שרביט", "כיפת ברזל" ו"פטריוט".

במהלך המלחמה, איראן השתמשה בטקטיקות חדשות, כולל שליחת גלי כטב"מים כדי להציף את מערכות ההגנה ולשבש אותן לפני שיגור הטילים, שכללו דגמים מתקדמים כמו "ח'יבר שקן", "פתח-1", "חורמשהר", "עמד" ו"קאדר".

חלק מהטילים הללו היו "היפרסוניים", והמריאו במהירות של פי 15 מהירות הקול, בעוד שחלקם היו מצוידים בראשי נפץ מצרר, מה שהקשה על יירוטם והגביל למעשה כל טענה להשגת "עליונות אווירית" ישראלית.

במהלך המלחמה, ההפסדים הכספיים למשק הישראלי הוערכו בכ-285 מיליון דולר ליום, בעוד שההערכות הצביעו על כך שמערכות ההגנה האווירית הישראליות לא היו מסוגלות לעמוד בפני ההתקפה במשך יותר מ-12 ימים. האם ניתן לתאר זאת כ"עליונות אווירית" ישראלית? והאם זה מהווה הצלחה עבור נתניהו בשמיים?

בשטח, ישראל לא הצליחה להשיג עליונות על איראן. למרות הצלחתה לחדור לשטח איראן באמצעות רשתות ריגול שנחשפו במהלך המלחמה האחרונה, טהרן, לעומת זאת, הצליחה גם לחדור לשטח ישראל. עדות לכך היא מעצרו של מרגל יהודי לאחר שנצפה מצלם את האזור סביב ביתו של ראש ממשלת ישראל לשעבר נפתלי בנט.

יש לציין כי מרגל זה הוא האדם ה-35 שנעצר באשמת ריגול עבור המודיעין האיראני. הוא עבד כקבלן שיפוצים ותחזוקה במטה משרד המלחמה הישראלי. למרות העובדה שקבלנים המורשים להיכנס לבניין המשרד עוברים בדיקות ביטחוניות מורכבות וקפדניות, טהרן הצליחה לגייס אותו, מה שהדגיש את עומק הפגיעות של מערכת הביטחון הישראלית.

מאז תום המלחמה עם איראן, נתניהו פועל לחיזוק הארסנל הצבאי של ישותו, כולל טילים, מטוסים ומערכות הגנה אווירית. בינתיים, הוא נוסע לארצות הברית עם אג'נדה המאשימה את איראן בחיזוק יכולות הטילים וההגנה שלה לאחר המלחמה. כיצד ניתן להצדיק היגיון זה? הוא מחזק את כלי הנשק שלו ובמקביל מבקש לנהל מלחמה נגד מדינה אחרת בתמיכה אמריקאית, בטענה שאיראן מחזקת את יכולותיה הצבאיות להגנה עצמית.

נתניהו, העומד בראש ישות בעלת תוכנית גרעין צבאית חשאית שאינה כפופה לשום פיקוח בינלאומי, מנהל מלחמה נגד מדינה בעלת תוכנית גרעין למען שלום תחת פיקוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. זהו מוסר כפול בוטה שהוא מנסה למכור לעולם.

האם יש היגיון כלשהו שיאפשר לו לבנות מחדש את הטילים, המטוסים ומערכות ההגנה האווירית שלו, תוך מניעת הצד שהותקף מלשחזר את הטילים שבאמצעותם הגן על עצמו?

אלו אותם טילים שאילצו את נתניהו לבקש מנשיא ארה"ב דונלד טראמפ להפסיק את המלחמה בשבוע השני שלה, ושסכלו את תוכניתו להפיל את המדינה האיראנית, לפלגה ולטלטל אותה לכאוס.

לפיכך, נתניהו נראה הזוי ברעיון שאיראן תוותר על הטילים הללו, ואף הזוי יותר בניסיון לשכנע את העולם שטהרן מבצעת מעשה אסור או סותר את ההיגיון של הגנה עצמית טבעית, אם הוא בכלל מבין מה המשמעות של חוקים הומניטריים וטבע האנושות.

נתניהו הצהיר כי הוא מבקש למנוע מבעלות בריתה של ארה"ב לרכוש כוחות אוויריים מתקדמים, ובמיוחד מטוסי קרב מדגם F-35.

דבר זה מציב בפני וושינגטון אתגר עצום: להוכיח לבעלות בריתה כי מקבלי ההחלטות בבית הלבן מתגוררים בוושינגטון, ולא בתל אביב.

נתניהו מתנהג כאילו הוא זה שנותן פקודות ומקבל החלטות בארצות הברית, שטרם קיימה את הבטחתה לאיחוד האמירויות הערביות לספק לה מטוסי  F-35למרות שיותר מארבע שנים חלפו מאז הבטחה זו.

לפני כן, וושינגטון הבטיחה את המטוסים הללו לטורקיה, ומאוחר יותר לערב הסעודית, אך הבטחות אלו עדיין לא מומשו. בהקשר זה, נראה כי ההחלטה הסופית אינה נתונה בידי יושב הבית הלבן, אלא כפופה לחישובים שמטילה תל אביב, כאילו נתניהו הוא זה שמכתיב את מהלך העניינים הרגישים הללו.

"עליונות אווירית" היא דילמה ששיראל לא תוכל להשיג במלואה, במיוחד נוכח יריבה אסטרטגית קבועה כמו איראן, אשר פיתחה את שיטותיה בלוחמה אווירית והסתמכה על טילים וכטב"מים כחלופות למטוסי קרב מסורתיים, ובכך יצרה צורה חדשה של תחרות אווירית.

ארצות הברית מאמינה שסנקציות ואמברגו הן שיטות יעילות לשעבוד מדינות ולאלץ אותן לרדת על ברכיהן, אך במציאות, הן גרמו לחלק מהן לחפש דרכים חלופיות לחיזוק יכולות ההגנה שלהן.

חלק מהניסיונות הללו נכשלו, כמו בוונצואלה ובקובה, בעוד שאחרים הצליחו, כמו באיראן ובצפון קוריאה.

FT