עקירה בכפייה
https://parstoday.ir/he/news/west_asia-i271-עקירה_בכפייה
בתקופה האחרונה הרסו כוחות המינהל האזרחי של ישראל 23 בתי מגורים ושלושה בתי שימוש בכפרים הפלסטיניים ג'ינבה וחלאווה, שבדרום מזרח הגדה המערבית. הם גם החרימו חמישה לוחות סולריים. במבני הבטון שנהרסו גרו עשרות תושבים, רובם ילדים.
(last modified 2019-05-21T05:22:18+00:00 )
פבר 05, 2016 07:51 UTC
  • עקירה בכפייה

בתקופה האחרונה הרסו כוחות המינהל האזרחי של ישראל 23 בתי מגורים ושלושה בתי שימוש בכפרים הפלסטיניים ג'ינבה וחלאווה, שבדרום מזרח הגדה המערבית. הם גם החרימו חמישה לוחות סולריים. במבני הבטון שנהרסו גרו עשרות תושבים, רובם ילדים.

ג'ינבה וחלאווה הם שניים מ–12 כפרים באזור, שתושביהם מנהלים מאבק משפטי נגד דרישת ישראל כי יעזבו לעיר המחוז יטא, בנימוק שהם פולשים לשטח אש. פחות מיממה לפני ההריסה הודיעו פרקליטות ישראל ועורכי הדין של הכפרים לבג"ץ, שתהליך הגישור ביניהם, שארך כשנתיים, לא צלח. הכדור שב למגרש של בג"ץ.

אכן, המבנים הפשוטים שנהרסו, כמו מבנים אחרים בכפרים, נבנו בלא היתר מהמינהל האזרחי. זו העילה המיידית להריסה, וכך הבנייה בתוך שטח אש היא עבירה כפולה. אבל התושבים — חקלאים ורועי צאן — אינם עברייני־בנייה סדרתיים. זה ביתם, ומשפחותיהם התגוררו בכפרים אלה במשך עשרות שנים לפני שישראל כבשה את הגדה המערבית ולפני שצבא ישראל הכריז ב–1972 על 30 אלף הדונם שלהם כשטח אש. ככפרים פלסטיניים אחרים, הם התפתחו במשך עשרות שנים משלוחות של כפר מרכזי אחד (במקרה זה, יטא), שתושביו עברו אליהן מסיבות כמו גידול אוכלוסין וצפיפות, צורך בקרקע ומים ואף סכסוכי משפחות. השהות העונתית בשלוחות נהפכה בהדרגה לשהות קבע, מתוך שמירה על זיקה חברתית וכלכלית ליישוב האב.

מיד כשנכבשה הגדה בלמה ישראל תהליך פיתוח אורגני זה. אמצעי אחד שנקטה היה, לא לכלול את שלוחות הכפרים בתוכניות המתאר (הבסיס להיתרי בנייה), וכך לדון אותן לחיים בלא תשתיות ופיתוח. אמצעי אחר היה הכרזה על שטחי אש.

בנובמבר 1999 גירש צבא ישראל כ–700 מתושבי 12 הכפרים מבתיהם, הרס בתים ובורות מים והחרים רכוש. צו ביניים של בג"ץ אמנם התיר את שובם, אבל לא את שיקום ההריסות. מעגל הבנייה בלא היתרים וההריסות ממשיך מאז.

ב–2012 שבה ישראל ודרשה, שתושבי שמונה מ–12 הכפרים ינטשו את בתיהם לטובת האימונים והציעה, שיעבדו את אדמותיהם בשבתות ובחגים יהודיים. התושבים התנגדו, והמשיכו להתנגד להצעה שעלתה בתהליך הגישור, כי לטובת האימונים יפנו את אדמותיהם לפרקי זמן קצובים.

הבעיה היא גדולה יותר מהבתים שנהרסו, אבל הפתרון פשוט: לבטל את ההכרזה על שטח האש, להכיר בזכויות התושבים באדמתם, ולקדם תוכניות מתאר לכפרים. כך גם תוכל ישראל להפיג את חששות הפלסטינים והאיחוד האירופי, שבכוונתה לספח את שטח C ,תוך כדי עקירה בכפייה של תושביו הפלסטינים.