מדוע צריך למגר את הפרויקט הקולוניאלי של הציונות?
פארס טודיי - תקציר חיבורו של ההיסטוריון הישראלי הבריטי פרופסור אילן פפה Ilan Pappé על מקורות האלימות בפלסטין:
לפי ההיסטוריה, המתיישבים ממעטים לוותר על השלטון הקולוניאלי ללא כפייה מלחץ פנימי או חיצוני. לכן, הדרך הנכונה היחידה למנוע את האלימות המתגברת והמתמשכת נגד התושבים המקוריים היא הפעלת לחץ פנימי וחיצוני קשה.
ההיסטוריה של הדה-קולוניזציה תמיד הייתה קשורה לאלימות. כדי לדון על חמאס, על המשטר הישראלי ועל העמדות השונות הקיימות בעולם כלפיהם, יש להבין את האופי הקולוניאלי של הציונות ולהכיר בהתקוממות הפלסטינית כמאבק אנטי-קולוניאלי.
ניתוח סוגיית רצח העם, שממשלות ארה"ב ומדינות מערביות אחרות התעלמו ממנה מאז המצאתה של הציונות, מראה ששורש האלימות בפלסטין חוזר להתבססות הציונות בסוף המאה ה-19 והפיכתה לפרויקט קולוניאלי של מהגרים, כי הציונות, כמו פרויקטים קולוניאליים אחרים ביקשה לחסל את האוכלוסייה הילידית. כאשר הדרה אינה מושגת באמצעות אלימות, הפתרון של הקולוניאליסט הוא שימוש באלימות יתר, והתרחיש היחיד שבו פרויקט קולוניאלי של מתנחלים יכול לסיים את האלימות שלו נגד עמים ילידים הוא כאשר הפרויקט הזה מסתיים או קורס.
אלימות תודעתית
ההיסטוריה של האלימות בפלסטין המודרנית מ-1882 עד 2000 ראויה לציון. הגעתה של הקבוצה הראשונה של מהגרים ציונים לפלסטינה ב-1882 לבדה לא הייתה מעשה האלימות הראשון. האלימות של המהגרים הייתה אפיסטמולוגית ותודעתית, במובן זה שההרחקה האלימה של פלסטינים על ידי המהגרים בוצעה בכתביהם, בדמיונם ובשאיפותיהם לפני כניסתם לפלסטינה: המיתוס של "ארץ ללא עם לעם ללא ארץ". הציונות חיכתה לכיבוש הבריטי של פלבטינה ב-1918 כדי להפוך את הרעיון ההזוי למציאות מפוברקת. כמה שנים מאוחר יותר, באמצע שנות ה-20, טוהרו אתנית אחד-עשר כפרים בעזרת שלטון הכיבוש הבריטי.
עבודה רק עבור יהודים
זה היה מעשה האלימות השיטתי הראשון בניסיון לנשל בעלות מהפלסטינים. צורה נוספת של אלימות הייתה אסטרטגיית "עבודה יהודית" שמטרתה לגרש פלסטינים משוק העבודה. אסטרטגיה זו וטיהור אתני הובילו את הפלסטינים להגירה כפויה למקומות אחרים, אם כי גם הם לא הצליחו לספק עבודה או דיור ראוי.
המקדש המרושע ותחילת האינתיפאדה
בשנת 1929, כאשר שולבו מעשי האלימות הללו עם דיבורים על בניית מקדש שלישי באתר מסגד אל אקצא, הגיבו הפלסטינים לראשונה במבק אלים. זו לא הייתה תגובה מתוכננת, אלא תגובה ספונטנית ונואשת לתוצאות המרות של הקולוניאליזם הציוני בפלסטינה. שבע שנים מאוחר יותר, כאשר בריטניה אפשרה להגעת מהגרים נוספים ותמכה בעזרת כוחות הצבא שלה בהקמת ממשלה ציונית, החלו הפלסטינים במערכה מאורגנת יותר. זו הייתה האינתיפאדה הראשונה שנמשכה שלוש שנים (1936-1939) וידועה בשם המרד הערבי. בתקופה זו הכירה סוף סוף האליטה הפלסטינית בציונות כאיום קיומי על פלסטין ואנשיה.
התקפה מתויגת בהגנה
הקבוצה העיקרית של הפרטיזנים הציוני ששיתפה פעולה עם הצבא הבריטי בדיכוי המרד נקראה "הגנה". אותו דבר המשיך בנרטיב הישראלי לתאר כל פעולה תוקפנית נגד הפלסטינים. כלומר, כל תקיפה הוצגה כהגנה עצמית — מושג שבא לידי ביטוי בכינוי של הצבא הישראלי, "צבא ההגנה לישראל".
מתקופת ההשפעה הבריטית ועד היום, הכוח הצבאי הזה שימש לתפיסת אדמות ושווקים. צבא זה הוצב ככוח הגנה מפני התקפות התנועה האנטי-קולוניאלית הפלסטינית ולכן לא היה שונה משאר הקולוניאליסטים במאות ה-19 וה-20.
שינוי מקומו של המחבל עם הקורבן
ההבדל הוא שברוב המקרים בהיסטוריה המודרנית שבהם הסתיימה הקולוניזציה, פעולות המתיישבים נתפסות כפעולות של תוקפנות, לא הגנה עצמית. ההצלחה הגדולה של הציונות הייתה להעמיד את התוקפנות כהגנה עצמית ומאבק מזוין של פלסטינים כ"טרור". ממשלת בריטניה ראתה בשני מעשי האלימות "טרור", לפחות עד 1948, אך המשיכה לאפשר לאלימות הקשה ביותר נגד פלסטינים להתרחש ב-1948, בדיוק כשהיא עדה לשלב הראשון של הטיהור האתני נגד הפלסטינים.
בין דצמבר 1947 למאי 1948, כאשר בריטניה עדיין הייתה אחראית על החוק והסדר, הרסו הכוחות הציוניים את הערים המרכזיות של פלסטינה ואת הכפרים הסובבים אותן. זה היה יותר מטרור ובעצם פשע נגד האנושות. לאחר השלמת השלב השני של הטיהור האתני בין מאי לדצמבר 1948, גורשה מחצית מהאוכלוסייה הפלסטינית בכוח, מחצית מכפריה נהרסו ורוב ערייה נהרסו, בשיטות האלימות ביותר שראתה פלסטין במשך מאות שנים.
לפיכך, ההיסטוריה של האלימות בפלסטין המודרנית מלמדת ששורש האלימות חוזר להתבססות הציונות בשלהי המאה ה-19 והפיכתה לפרויקט קולוניאלי של מהגרים. העובדה שהקולוניאליסטים כמעט ולא מוותרים על הקולוניאליזם ללא כפיה ואלימות מצד התושבים המקוריים או הלחץ החיצוני מראה שהדרך הטובה ביותר למנוע אלימות ולהתמודד עם האכזריות הקולוניאלית היא לאלץ את הפרויקט הקולוניאלי לשים קץ למצב הזה באמצעות לחץ פנימי וחיצוני. פרויקט הציונות היה גם הפרויקט הקולוניאלי המזויף העיקרי לכיבוש האדמה הפלסטינית במאתיים השנים האחרונות.
המקור:
Ilan Pappe. 2024.To stop the century-long genocide in Palestine, uproot the source of all violence: Zionism. The new Arab.
