מדוע מדינות אפריקה מגרשות חיילים צרפתים?
פארס טודיי - אפקט הדומינו של גירוש חיילים צרפתים ממדינות אפריקה הולך ונמשך. בשבועות הקרובים ייסוגו הצרפתים גם מחוף השנהב.
נשיא חוף השנהב, אלחסאן אואטרה, הודיע לאחרונה על הוצאת הכוחות הצרפתיים מהמדינה ברבעון הראשון של 2025, ואמר: "אנחנו יכולים להיות גאים בצבא שלנו, שעכשיו עבר מודרניזציה, במסגרת זו החלטנו על יציאה מתואמת ומאורגנת של הכוחות הצרפתיים". הנסיגה של הצבא הצרפתי נקבעה כעת ל-20 בפברואר.
לפי פארס טודיי, גירוש החיילים הצרפתים ממדינות אפריקה החל בשנים האחרונות, בעוד פריז שולטת במישרין ובעקיפין ברוב מדינות אפריקה, בעיקר מדינות החוף ומערב אפריקה, כבר עשרות שנים. למעשה, פריז לא רק ניצלה את אוצרות הטבע ואת המיקום האסטרטגי של מדינות רבות באפריקה, אלא גם הרחיבה את הדומיננטיות שלה למדינות שונות ביבשת באמצעות נוכחותה הצבאית באמתלה של סיוע לביסוס הביטחון והלחימה בטרור.
למרות הניסיונות של צרפת, בשנים האחרונות, עם העלייה במודעות הפוליטית והשינויים בחברות אפריקאיות שונות, מדינות רבות ביבשת פנו לפעולה משפטית, ואינן מקבלות עוד נוכחות של מדינות זרות כמו צרפת בתחומיהן. מדינות אלו, שרובן חוו את העידן הקולוניאלי ואת הכאב והסבל שנבעו מזה, הולכות כעת יותר מתמיד בנתיב הצמיחה והפיתוח במישורים פוליטיים וכלכליים שונים ומבקשות למצות כל הזדמנות בהקשר זה.
הגירוש של חיילים צרפתים ממדינות אפריקה בשנה האחרונה, ביקורת על מדיניות צרפת באפריקה, יצירת פלטפורמה לשיתוף פעולה האזורי והרחבת חילופי סחר, הכלכליים ברמה האזורית ועם מדינות אחרות בעולם, הן בין הסיבות שמראות שמדינות אפריקה אינן יכולות עוד לסבול את המדיניות הקולוניאלית של פריז.
בהקשר זה, נשיא צ'אד עבד אלרחמן ע'ולמאללה הודיע : "מנהיגי צרפת חייבים להבין שהם חייבים לכבד את תושבי אפריקה".
במהלך השנה האחרונה, מדינות אלו פעלו באופן שבו פקידים צרפתים נאלצו לקבל ולהכיר בשינויים המהותיים בזירה הפוליטית והחברתית של אפריקה. כפי שאמר לאחרונה נשיא צרפת עמנואל מקרון, אפריקה משתנה בגלל שדעת הקהל והממשלות משתנות.
למעשה, תהליך גירוש החיילים הצרפתים, שהחל במאלי ומדינות כמו ניז'ר, ניגריה, צ'אד, סנגל ובורקינה פאסו, הגיע כעת לחוף השנהב. מדינות אלו גירשו רשמית חיילים צרפתים מתחומיהן, סגרו בסיסים צבאיים בפריז וקראו להכיר בעצמאות וברצון של מדינות אפריקה על בסיס כבוד הדדי.
המכון האוסטרי למדיניות בינלאומית כתב בהקשר זה: "פעולתן של מדינות אפריקה בגירוש חיילים צרפתים היא חלק מתהליך רחב יותר לשמירת עצמאות והדגשת ריבונות לאומית".
אחד החוקרים האסטרטגיים, ג'ינבו קיסייה אמר בהקשר זה: "הנוכחות הצבאית באפריקה הייתה אחד הסמלים האחרונים של הכוח הקשה הצרפתי, שכעת דעך". בעידן החדש, מדינות אפריקה מנסות להכריז באופן רשמי על סיום עידן הקולוניאליסטים האירופים, בעיקר צרפת, ביבשת על ידי אימוץ מדיניות אנטי-קולוניאלית והפיכתם לשחקנים עצמאיים וחזקים במערכת הבינלאומית.
העיתון השוויצרי "לאטאן" כתב כי "בשנים האחרונות, יבשת אפריקה חוותה שינויים חברתיים ופוליטיים מהירים מאוד". תהליך ההתעוררות והמודעות הזה בחברה האפריקאית, שיבש את התפיסות האירופיות המסורתיות של היבשת. במהלך הההתעוררות הזו, צעירים דורשים דמוקרטיה רבה יותר וחלוקה הוגנת של משאביהם, במקום למסור את העושר העצום של מדינות אפריקה למערב.
MKS
