ארגון משמר זכויות האדם קורא לבריסל להגביר את הלחץ על ישראל

"אין להשתמש בהפסקת האש השברירית בעזה כתירוץ לביטול הענשת ישראל". הסקירה המקיפה של האיחוד האירופי למצב בשטחים הפלסטיניים הכבושים מבוססת על דוחות גינוי של האומות המאוחדות ועל פסיקה היסטורית שניתן על ידי בית הדין הבינלאומי לצדק ביולי 2024, שקבעה את אי-חוקיות הכיבוש הישראלי וההפרות החמורות הקשורות בו, כולל מדיניות האפרטהייד", הדגישו במשמשר זכויות האדם

פארס טודיי - ארגון משמר זכויות האדם קרא לאיחוד האירופי להמשיך ולהפעיל לחץ על ישראל להפסיק את הפרותיה נגד הפלסטינים, והדגיש בהצהרה כי סנקציות וצעדי סחר נחוצים כדי לכבד את החוק הבינלאומי ולשים קץ לאפרטהייד.

הארגון ציין כי כמה נציגים ישראלים בבריסל, יחד עם שגרירה החדש באיחוד האירופי, לוחצים על הנציבות האירופית לתקן או לבטל את הצעותיה להטיל סנקציות על שרים ישראלים קיצוניים ולהשעות את הסכם הסחר בין האיחוד האירופי לישראל.

הלחץ הישראלי מגיע כאשר מנהיגי ושרי החוץ של האיחוד האירופי מתכוננים לקיים פגישות כדי לדון במצב בישראל ובפלסטין.

הארגון סבר כי כניעת בריסל ללחץ של ישראל תהווה "מכה" חדשה לאמינותו של האיחוד האירופי ולתקווה לזכויות אדם וצדק.

משמר זכויות האדם ציין כי מספר ממשלות אירופאיות נקטו צעדים חד-צדדיים בתגובה להסלמת מעשי הזוועה של ישראל בעזה ובגדה המערבית.

ישראל מבצעת רצח עם בכוונה תיחלה

הארגון הוסיף, "למרות שצעדים אלה לא עמדו בהתחייבויות שהוטלו על ידי אמנת האו"ם למניעה וענישה של פשע רצח עם, הם תרמו ליצירת לחץ בינלאומי שסייע בהשגת הפסקת אש".

ארגון זכויות האדם הבינלאומי ציין כי שרי ישראל, איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' מאיימים לערער את המאמצים הללו, והדגישו כי איימו בעבר לפרוש מהממשלה במחאה על הסכם הפסקת האש. כמו כן, נמסר כי שניהם קראו לטיהור אתני, רעב והפרות חמורות אחרות נגד הפלסטינים.

ארגון משמר זכויות האדם Human Rights Watch הדגיש גם כי דבריהם של בן גביר וסמוטריץ' מהווים "ראיה לכוונה מכוונת לרצח עם בעזה".

הארגון ציין כי בריטניה, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד ונורבגיה הטילו סנקציות על שני השרים בחודש יוני, וכי כמה מדינות באיחוד האירופי הכריזו עליהם כ"פרסונה נון גרטה". עם זאת, האיחוד האירופי "נכשל בנקיטת פעולה כלשהי עקב חוסר יכולתו להגיע לקונצנזוס על הטלת סנקציות".

עוד הסביר הארגון כי מדינות האיחוד האירופי "עדיין לא הסכימו להשעות את עמוד התווך הסחר של הסכם השותפות בין האיחוד האירופי לישראל, למרות שישראל הפרה את סעיף 2 בהסכם, הקובע כי 'כיבוד זכויות אדם ועקרונות דמוקרטיים' הוא מרכיב יסודי".

הארגון הדגיש כי "אין להשתמש בהפסקת האש השברירית בעזה כתירוץ לביטול דרישה זו", וציין כי הסקירה המקיפה של האיחוד האירופי למצב בשטחים הפלסטיניים הכבושים מבוססת על דוחות גינוי של האומות המאוחדות ועל פסיקה היסטורית שניתן על ידי בית הדין הבינלאומי לצדק ביולי 2024, שקבעה את אי-חוקיות הכיבוש הישראלי וההפרות החמורות הקשורות בו, כולל שיטת האפרטהייד.

ארגון משמר זכויות האדם ציין כי הסנקציות הממוקדות והשעיית הסכם הסחר "הוזכרו גם בנספח להצהרת ניו יורק מספטמבר 2025 על יישום פתרון שתי המדינות, בהובלת צרפת וערב הסעודית".

הוא ציין כי בעוד שרוב מדינות האיחוד האירופי תמכו בהחלטת האו"ם המאשרת את ההכרזה, ומספר מהן הכירו במדינת פלסטין, "רק מעטות מהן תרגמו זאת לפעולה קונקרטית".

הארגון הבינלאומי הדגיש כי במקום להקל על הלחץ בתקופה קריטית זו, על האיחוד האירופי לפעול "בהתאם לממצאי חקירותיו, לכבד את החוק הבינלאומי ולשים קץ לחוסר העונש שמזין את הפשעים הישראליים בעבר ובמתמשכים".

FT