בלון הסיפוח

המתכונת הסופית של תוכנית הסיפוח לא תוכרע על פי יחסי הכוחות בין הליכוד לכחול לבן, וכנראה גם לא בהתאם להתנגדויות שישמיעו ראשי הצבא. גורל הסיפוח וגודלו ייקבעו לבסוף בהתאם ללחצים שיופעלו מהבית הלבן ולאחר שיוכרע מאבק הכוחות הפנימי בתוך הצוות של טראמפ.

נתניהו הטיל את פצצת הסיפוח לאש הרותחת ממילא של המזרח התיכון בעיצומם של ימי הקורונה, משיקולים אישיים מובהקים. הבטחות הסיפוח מאפשרות לו להעלות סוגיה חדשה לסדר היום. בה בעת הן מקלות עליו ליצור נרטיב חדש סביב פתיחת משפטו, בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים. הטענות הישנות שלפיהן "לא יהיה כלום" משום שלא יימצאו ראיות ממשיות נגדו, נשכחו מזמן. הן לא נשמעו מאז הוגש כתב האישום והתברר היקף הראיות שבידי התביעה. במקומן באה באחרונה טענה אידיאולוגית מאוחרת, שנועדה לחזק את תמיכת הימין במהלכיו נגד מערכת המשפט.

במופע חסר התקדים שהעלה לפני כניסתו לאולם שבו נפתח בסוף החודש שעבר משפטו בבית המשפט, הציג נתניהו את הטיעון הבא: העמדתו לדין היא בעצם מזימה שמאלנית שנועדה לסלק מן הדרך את ראש הממשלה המיטיב לשמור על ישראל. אילו הסכים להיות "צייתן", כלשונו, הדיפ-סטייט היתה מאפשרת לו להישאר בתפקידו. השרים והח"כים מהליכוד, שזומנו לשמש כסטטיסטים במופע, הנהנו בהסכמה מאחורי המסכות.

הקושי הנוסף והמרכזי אורב לנתניהו, כאמור, בוושינגטון. ג'ארד קושנר, חתנו ויועצו של טראמפ, מוביל לפי הדיווחים את הקו המרוסן יותר, המבקש לצמצם או לדחות את תוכנית הסיפוח. קושנר שומר על קו פתוח עם בכירי כחול לבן.

שיקול מרכזי נוסף נוגע לעמדתה של המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית. המועמד המסתמן לנשיאות, ג'ו ביידן, יצא בחריפות נגד הסיפוח. ישראל נהנתה בעבר מתמיכה דו-מפלגתית בוושינגטון. היתרון הזה נשחק בשנים האחרונות, סביב היחסים הקרובים מדי, בין נתניהו לטראמפ, שעוררו כעס בקרב הדמוקרטים. בשאלת הסיפוח, אי אפשר למצוא אפילו קול דמוקרטי אחד התומך בעמדת נתניהו. כשהסקרים בארצות הברית מצביעים, לפי שעה, על ניצחון לביידן, זהו עניין שנתניהו צריך להביא בחשבון. לפי פרסומים בתקשורת האמריקאית, גם השדולה הפרו-ישראלית איפא"ק נמנעת הפעם מעמדה פומבית בזכות נתניהו.

נתניהו לא אותת עד כה על כוונה לחזור בו מתוכניותיו. הוא יתקשה לרדת לגמרי מעץ ההבטחה לימין, שחלק ניכר ממנו ובראשו הנהגת המתנחלים, דוחה את הצעת הסיפוח בנימוק שהיא מפקירה חלק מהיישובים והמאחזים. 1 ביולי הוא תאריך פתיחה, לא סיום. ייתכן שנתניהו ייאלץ להאט את קצב העיסוק בסיפוח, בתיאום עם הבית הלבן. מכל מקום, יהיה קשה למקד את הקשב של טראמפ בכך, בהתחשב בכל מה שקורה כעת בארצות הברית.