ראש הממשלה הישראלי בנימין נתניהו איים ללכת לבחירות אם תאגיד השידור שהוא חתום על הקמתו - לא ייסגר, מצדו יושב ראש הקואליציה, אמר כי הוא ניהל מעקב אחרי עיתונאי התאגיד.

בתוך כך המדד של ארגון חופש העיתונות "פרידום האוס" האמריקני, דירג את ישראל במקום ה-65 מתוך 100 מדינות, אחרי גאנה, וצ'ילה. מקורות ישראלים מסרו כי הדירוג צנח בגלל אחיזתו האינטרסנטית של בנימין נתניהו במשרד התקשורת ובשל המודל החינמי של העיתון "ישראל היום", שנחשב לשופרו של נתניהו בבעלות מקורבו, שלדון אלדסון.

עתון הארץ כתב על הפגיעה בחופש העיתונות בישראל לאור האיומים של נתניהו וההתבטאויות של יושב ראש הקואליציה וקבע כי ממשלות נתניהו הצטיינו פעם אחר פעם בקביעת רף נמוך חדש בתהליך דירדור הדמוקרטיה הישראלית, אך דומה שכהונה זו — הכוללת את מירי רגב כשרת התרבות, אביגדור ליברמן כשר הביטחון, איילת שקד כשרת המשפטים, ובעיקר את בנימין נתניהו כשר התקשורת — מבטיחה הישגים חדשים בתחום.

===   

עתון הארץ כתב עוד כי נתניהו אינו מעוניין בתקשורת שמאלנית פחות או ימנית יותר, אלא בתקשורת שתסגוד לו. דוד ביטן, שליחו, טען בראיון כי "התאגיד נחטף בידי שמאלנים", תוך כדי השתלחות אישית בעיתונאים.

בראיון אחר שלף ביטן מחולצתו פתק כתום, שעליו צוינו שמות עובדים ובכירים בתאגיד ואמר: "עקבנו אחרי הודעות הפייסבוק שלהם. מחר אציג לתקשורת את מה שהם פירסמו. מדובר בתאגיד שמאלני אנטי ממשלתי. הם רוצים לממש את האג'נדה שלהם ברשות החדשה במימון של הציבור. זה לא מקובל עלי, ואלחם על כך עד הסוף".

מעבר לחוסר הרצינות המשתקף מדברי ביטן, שמשרטט חתך פוליטי של מאות עובדי התאגיד על סמך בדיקה של שלושה חשבונות פייסבוק, ספק אם ביטן בקי בהיסטוריה של משטרים שניהלו רשימות מסוג זה. המשותף להם הוא, שהם המיטו אסון על האזרחים שהיו נתונים למרותם. סימון אנשים על פי דעה פוליטית והיותה תנאי לקבלה לעבודה הם תופעה, שהיה נדמה כי עברה מן העולם בישראל. שתיקת ראש הממשלה ביחס להתבטאות זו מוכיחה, כי קולו של ביטן הוא קולו של נתניהו. קול המקארתיזם וחיסול הדמוקרטיה.