רים אבו עלי, סופרת וחברת איחוד הסופרים במצרים, פרסמה ביומון המצרי אל-אהראם, מאמר בשם "המזימה התקשורתית", בו כתבה כי הקפיטליזם הציוני הפועל בהשראת הפרוטוקולים של זקני ציון, שולט בתקשורת העולמית, במטרה להשתלט על העולם,כדי לממש את שאיפותיו, הקפיטליזם הציוני שתל אנשי תקשורת ברחבי העולם ובכלל זה במצרים, המתחזים לפטריוטים כדי לרכוש תחילה את אמון האנשים, ואח"כ הם חושפים את פרצופם האמיתי ופועלים בשירות המפעל הציוני.

"תן לי תקשורת חסרת מצפון ואתן לך עַם חסר מודעות, אמר ג'וזף גבלס שר התקשורת בתקופת היטלר. כל אימת שאני קוראת את המשפט הזה, עולות במוחי כמה שאלות היפותטיות: האם יש קשר בין הפרוטוקולים של זקני ציון לבין האמירה הזו? האם האמירה הזו היא אחת הסיבות שגרמו להיטלר לבצע את "השואה" המפורסמת שלו?שאלות אלה עשויות לעלות במוחו של מי שמתבונן בסצנה התקשורתית הנוכחית.

האמת שכבר אינה מוטלת בספק היא שהתקשורת אינה אמצעי בידורי או חינוכי בלבד - כפי שנהגנו כולנו לחשוב או כפי שנהגו לטעון הממונים עליה - אלא היא גם אמצעי הרסני, כמוהו כנשק להשמדה המונית, דבר שמקנה לכמה מאנשי התקשורת מעמד של רוצחים שכירים או חיילים שכירי חרב.

למרבה הצער, יש בתקשורת המצרית שלנו דוגמאות רבות של אנשי תקשורת כאלו, אשר הופיעו על מסכי הטלוויזיה בערך באותו זמן, כאשר לכל אחד מהם תפקיד מוגדר וכתוב באופן מדויק בתסריט של המזימה. כך למשל, איש התקשורת הסרקסטי אשר החל את דרכו בתקשורת בלעג לאח"ס ולתומכיהם עד שהצליח לרכוש בסיס רחב של צופים שהאמינו ברעיונותיו ואז הפך למסית נגד מצרים והחל ללעוג לה ולהטיל ספק בכל הישגיה.(הכוונה לבאסם יוסף). או איש תקשורת אחר שנהג לתקוף בערוץ הלוויין הפרטי שלו את התכנית הציונית עד שרכש לעצמו מעריצים משכבות העם השונות ובסופו של דבר הפתיע את כולם כאשר אירח את השגריר הציוני בביתו וניצל את הפופולריות שלו כדי לקרוא לנורמליזציה עם הישות הציונית העוינת את מצרים.(הכוונה לתופיק עכאשה).

כל הדוגמאות הנ"ל של אנשי תקשורת המשמשים סוכנים הן חלק בלתי נפרד מהמזימה הציונית החותרת להשמדת מצרים ולהכוונת דעת הקהל נגדה. רבותיי, התעוררו, שכן המזימה עדיין נמשכת!",הדגישה הסופרת המצרית.