ישראל קיבלה מכה חזקה במועצת הביטחון של האו"ם, שגרמה לגורמים הישראלים ובעיקר ראש הממשלה הישראלי נתניהו לאבד את העשתונות.

על רקע זה כתב עתון הארץ כי לאור זה, מתבהרת הסיבה לכך שבנימין נתניהו מתעקש להחזיק גם בתיק החוץ. הוא מעוניין שאיש לא יפריע לו במלאכת החרבת היחסים הדיפלומטיים עם המדינות השונות, שהצביעו בעד הצעת ההחלטה. כאשר הוויתור על הדיפלומטיה, בא כחלק ממהלך נרחב להתנתק מהחוק הבינלאומי מה יגרור את ישראל לתהום.

נתניהו קרא לשרים, בישיבת הקבינט, להפחית את הנסיעות בתקופה הקרובה למדינות שהצביעו בעד ההחלטה, מתוך הנחה שבכך הוא מעניש אותן. הוא שלח את מקורבו, השגריר בארה"ב רון דרמר, לקיים ראיונות ולומר כי בידיו ראיות לכך שממשל אובמה עמד מאחורי קידום ההחלטה במועצת הביטחון, כאשר אמר כי בכוונתו להציג את הראיות המדוברות בפני הממשל החדש של טאאמפ. דרמר איים, "ואם הם ירצו לחלוק את המידע הזה עם העם האמריקאי הם מוזמנים לעשות זאת".

=== 

נתניהו הורה למשרד החוץ לצמצם כמעט לחלוטין את קשרי העבודה הדיפלומטיים עם 12 המדינות שהצביעו בעד ההחלטה. להפחית למינימום נסיעות השרים לאותן מדינות, ושרי החוץ שלהן לא יתקבלו לפגישות אצל ראש הממשלה ושר החוץ. נתניהו סירב לפגוש את ראשת ממשלת בריטניה וראש ממשלת סין, ויתר על ערוצי הידברות עם המדינות השונות, מפני הוא חושש ממהלכים נוספים שעשויים להינקט בשבועות הקרובים, ובעיקר הוועידה המתוכננת להיערך בפריז ב–15 בינואר, שבה, ארה"ב וצרפת עשויות לקדם מהלך בינלאומי נוסף, כחלק מיוזמת השלום הצרפתית.

עתון הארץ סיכם בכך כי הקטסטרופה הזאת מתרחשת, כשאין שר חוץ במשרה מלאה שידגיש את הנזק העצום שהוא גורם; כשמשמאלו ניצב שר המלחמה שכינה את ועידת השלום בפריז, משפט דרייפוס מודרני נגד ישראל, וקרא ליהודי צרפת לבוא לישראל; וכשמימינו עומד שר חינוך שמפציר בו לקדם את סיפוח שטחי C , בעוד הבעיה איננה טמונה בעובדה, שהוא לא מסוגל להישיר מבט אל המציאות ומסרב להבין שהסכם עם הפלסטינים הוא אינטרס ישראלי ראשון במעלה; הבעיה היא, שבדרכו זו הוא גורר אחריו את ישראל אל התהום.