על רקע הפגישה בין ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו עם הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, כתב גדעון לוי בעתון הארץ כי כשנשיא ארצות הברית וראש ממשלת ישראל מתנערים מפתרון שתי המדינות, בא הנשיא ראובן ריבלין והציע אלטרנטיבה לעצור כינון מדינת האפרטהייד היהודי בישראל. ריבלין דווקא בכינוס של הימין ודווקא ערב הפגישה בוושינגטון אמר שהוא בעד מדינה אחת, דמוקרטית "ריבונות מעניקה אזרחות. אין הנחות".

הפופוליסטים, הפשיסטים והבורים בימין סבורים שיש לספח את השטח ולתת זכויות ליהודים בלבד. בעבורם הפלסטינים משולים לאוויר, או לפראים נחותים. זהו האפרטהייד הישראלי המזוקק והאכזר. הדמגוגים של המרכז והשמאל הציוניים סבורים שאפשר גם וגם: גם שתי מדינות וגם התנחלויות. אלה גם אלה מוליכים שולל. מי שרצה יהודית איחר את הרכבת, מי שרוצה דמוקרטית מוכרח לתת זכויות שוות ולוותר על היהודית. ריבלין שקרע את המסווה, סבור, ש"ציון כולה של היהודים". לא ברור על סמך מה — התנ"ך או המשיחיות, העם הנבחר או השואה — אבל ציון־פלסטין שייכת לשני עמים. אז ריבלין, הוסיף גדעון לוי,הוא (שמעון) ריקלין כשאינו מכיר בזכויות הלאומיות של הפלסטינים, אבל גם עזמי בשארה כשהוא מעניק להם זכויות אזרח מלאות ושוות. התוצאה: רק אחת. מדינה דו־לאומית ודמוקרטית.

=== 

מהפכת ריבלין, מבשרת את קץ הציונות במובנה הישן והרע ואת ראשיתה כתנועה אחרת, השואפת לכינון משטר צודק במה שהיתה לרגע "מדינת היהודים" ותהיה לדמוקרטיה ככל הדמוקרטיות. ריבלין בוודאי יתקומם בזעם לנוכח הניסוחים הללו, וגם לנוכח התמיכה ברעיונותיו — אבל זאת המשמעות היחידה של דבריו. מי שמציע סיפוח וזכויות אזרח מלאות ושוות מהים ועד הנהר מציע מדינה אחת, חילונית ודמוקרטית. מדינת האוטופיה, שיכולה להיהפך למדינת המציאות החדשה, אם רק יצוצו עוד ריבלינים בשני העמים.

גדעון לוי סיכם בכך כי הרעיון הוא לשנות את המציאות הקיימת מן היסוד, להפוך אותה למציאות החדשה, שמתקיימת בערים המעורבות ובגליל. הפחדים והשנאות, הפוליטיקאים, הגנרלים והעיתונאים מלבי הרגשות השפלים לא יישארו לנצח. חולמני? תוהה לוי ומוסיף ומה האלטרנטיבה? שתי מדינות; או, יהודית ודמוקרטית. לא היה ולא יהיה.