השופט בדימוס יוסף שפירא קבע בדו"חו על המלחמה על רצועת עזה (מבצע "צוק איתן") כי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר המלחמה דאז משה יעלון והרמטכ"ל לשעבר בני גנץ לא עדכנו את שרי הקבינט על האיום הנשקף מרצועת עזה. המבקר כתב בדו"ח כי עד ל"צוק איתן", התקיימו בקבינט של הממשלה 33 דיונים שעסקו בגזרת עזה, אך לא הוצג, מידע משמעותי שהיה בידי מערכת הביטחון לשם הבנת תמונת המצב, כבסיס לקבלת החלטות על-ידי שרי הקבינט. בתמצית הדברים נתניהו והצמרת הצבאית אחראים לתבוסה המרה. אז בדו"ח המבקר לא היו הפתעות ביחס להתנהלות הצבא

אף שאין בו הטלת אחריות, כאילו אצבע אלוהים היא שהורתה לצבא לצאת למבצע בו נהרגו 68 חיילים, חמישה אזרחים ישראלים ועובד זר תאילנדי, במקביל ליותר מאלפיים בני אדם, יותר משליש מהם אזרחים, ובהם 369 ילדים, נהרגו בצד הפלסטיני. עשרות אלפים נותרו עד היום בעזה ללא קורת גג, בתי ספר, מסגדים ומרפאות נהרסו, עזה ממשיכה להיות נתונה למשטר הסגר אכזרי, והאיום בעימות צבאי נוסף בה עדיין לא הוסר.=== 

המציאות שנוצרה בעזה כתוצאה ממבצע "צוק איתן" לא עניינה את מחברי הדו"ח. במוקדו עומד הפרק הרחב והמתסכל במיוחד, שנוגע לפרשת המנהרות. השאלה היחידה, שנותרה, מטרידה היא למי יופנו החצים ואיזה מחיר פוליטי־אישי הם ייאלצו לשלם. נראה כי לדעתו של המבקר, ולדעתם של בכירי הצבא וההנהגה המדינית, המדיניות והאסטרטגיה היו תקינות למשעי ורק הביצוע היה לקוי; השאלה אם חברי הקבינט קיבלו דיווח ראוי על הרקע והאיום, על הסיכונים והתוצאות האפשריות, חשובה בעיניהם בהרבה מהערכת תבונתה של ההחלטה לצאת למבצע ותקינותה של הקונספציה שאימצה הרס חסר מגבלות כמכשיר הרתעה.

הדו"ח שאינו מציע תיקון לליקוי המאורות המדיני והאסטרטגי, מסיק מסקנה, שכל עוד הממשלה והצבא ידבקו באסטרטגיית האדמה החרוכה, בדחיית כל ניסיון לפתרון מדיני, ובחנק כשני מיליון תושבים בעזה, הם מכשירים ביעילות את הסיבוב האלים הבא ברצועה. בעוד לעימותים אלה - קבע הארץ - יש פתרון ויש אלטרנטיבות אנושיות לשלוט בשטח עד למציאת ההסדר הכולל.