בישראל טוענים שהם נלחמים באפליה, אך מתברר עוד פעם שהאפליה קיימת ומושרשת בקרב יהודים רבים, שלאמיתו של דבר הם מתחנכים עליה, על ידי הפוליטיקאים והמוסדות הישראלים. הרי במהלך נסיעה בעיר הקודש, נהג אוטובוס סרב לבקשתה של אישה לרדת בזמן עצירה ברמזור, היא הזדרזה לתקוף ולקלל אותו כאשר אמרה "ערבי מסריח". היא אמרה לו "אם לא היית ערבי היה לך לב", "לך לעזאזל" ו"פרא אדם". הנהג סיאם שכבר חמש שנים עובד בחברת 'אגד', אמר כי למרות התנהגות המעליבה כזאת, הוא שמר על איפוק וקור רוח.

ביטויים אלה מלמדים על האפליה הגזענית הישראלית כלפי הערבים, שניתן ללמוד עליה גם ממאמר של דבי גילד חיו (Debbie Gild-Hayo) שכתבה כי הדיון בוועדת הכנסת בעניין הדחתו של חבר הכנסת באסל גטאס היה משפט שדה, כאשר חברי כנסת רבים מכל סיעות הבית השתתפו בדיון, והיתה הסכמה מקיר לקיר שאין לו מקום במשכן. חברי הכנסת האשימו את  גטאס ב- "תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור, של מדינת ישראל", ובכך לדעתם יש צורך בהדחתו. חברי כנסת יהודים מתחו ביקורת על עמיתיהם הערבים, על שלא דרשו את התפטרותו של גטאס.

=== 

דבי גילד חיו קבעה כי המקרה של גטאס הוא מקרה קלאסי שכלל לא מצריך הדחה, הרי מראש היה מדובר בחשדות לביצוע עבירות פליליות, אך הטיפול על ידי רשויות אכיפת החוק הוא הטיפול המתאים והנכון ביותר למקרים מסוג זה – רק בידיהן כלי החקירה ובדיקת הראיות. בעוד אם הכנסת מוטרדת מהתמשכות ההליכים ומהישארותו בכנסת של חבר כנסת החשוד בפלילים, היתה צריכה לטפל בכך בצורה שונה: למשל, באמצעות קביעה שכל חבר כנסת או שר שמוגש נגדו כתב אישום יודח מיד מהכנסת. דבי גילד חיו ציינה כי ההליך הוביל בין השאר לצורך במספר גדול של חברי כנסת, כולל כאלו מהאופוזיציה, כדי לפתוח בהליך וכדי לסיימו. אז מיד נמצא הרוב הנדרש של חברי כנסת לפתיחת ההליך ואולי גם להשלמתו.

על רקע זה אין מה שהוא מוזר בהתנהגות של היהודייה שתקפה וקיללה את הנהג הערבי, מפני היהודים מתחנכים על שנאה וטינה.