המלחמה מבחינת נתניהו היא דפוס פעולה אופייני ורציונלי בעבורו. לכן היא צפויה והכרחית. על עובדה זו כתב רוגל אלפר בעתון הארץ כי נתקל הוא בקופת צדקה, שהיה כתוב עליה "מתגייסים למען הלוחמים",ומעליה, התנוסס צילום של חיילים קרביים צועדים בשטח בחגור מלא. מתחת לצילום, נכתב "כסף קטן, עזרה גדולה ללוחמים". הקופה היתה עמוסה במטבעות שהושחלו מבעד לחריץ. כאשר שאל לגביה הבין שבכל כמה ימים "מישהו" בא ומרוקן אותה. הוא שאל עוד והבין שבצבא לא יודעים על זה.

רוגל אלפר כתב כי בסיפור שמספרת קופת השקרים הזאת, הצבא הוא צבא קטן, שנזקק לתרומת האזרחים, שעליהם הוא מגן, כדי לספק את צורכיהם הבסיסיים של החיילים. בעיקר אם תפרוץ הקיץ עוד מלחמה שישראל יזמה, וודאי שאין מקום להפתעה מפריצת המלחמה, אלא מאי פריצתה. כאשר המצב ההומניטרי בעזה על סף פיצוץ, למרות זאת הקבינט החליט לצמצם את אספקת החשמל לעזה, ולהחמיר את המצב ההומניטרי. משמע, נתניהו שבאביב בשנה שעברה השליך לפח, יוזמת שלום אזורית, עושה להגדלת הסיכוי למלחמה.

=== 

במאמצים ליצירת מתווה שלום בין ישראל לפלסטינים השתתפו ממשל אובמה, נשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי, עבדאללה מלך ירדן וגורמים נוספים בעולם הערבי. לפי רוגל הם שיכנעו את יצחק הרצוג להיכנס לממשלה, כדי להקל על נתניהו, שמתברר כי לא רוצה שלום אלא אפרטהייד. הוא הכניס לממשלה את אביגדור ליברמן במקום הרצוג וחיסל את האפשרות להשגת הסכם שלום. כעת הוא מייצר תנאים  להיווצרות מלחמה בלתי נמנעת.

רוגל אלפר קבע כי נתניהו רוצה מלחמה מפני שהוא לא ישלם שום מחיר פוליטי על ריסוק יוזמת השלום האזורית. בעוד המלחמה, תסייע לו להדוף את יוזמת השלום הממשמשת ובאה של טראמפ. הרי אין לנתניהו שום כוונה או רצון להציע לפלסטינים משהו שהם מוכנים לקבל, והמלחמה תסייע לו להסיח את דעתו של טראמפ, המתקשה להתרכז. המלחמה תעזור לנתניהו גם לעכב את החקירות המתנהלות נגדו ומאיימות על המשך שלטונו. כשבוחנים את האינטרסים של נתניהו ואת הרקורד שלו, אין מנוס מן המסקנה, שהשתוקקותו למלחמה היא דפוס פעולה אופייני ורציונלי בעבורו.