המדיניות הישראלית בנוגע לארגוני חברה אזרחית ועמותות שלא למטרות רווח, הביאה לכך שדובר משרד החוץ הגרמני, מרטין שייפר, הגדיר אותה, מדיניות עוינת. דובר משרד החוץ הגרמני אמר בתדרוך לעיתונאים כי ישראל רואה במימון ארגונים בלתי ממשלתיים או יוזמות חברה אזרחית על ידי תורמים מחו"ל צעד עויין. בפרלמנט הגרמני הביעו ביקורת בוטה כנגד היחס שמעניקה ישראל למימון עמותות על ידי גורמים זרים.

שראל אישרה בפברואר 2016 את "חוק העמותות" שהגישה שרת המשפטים איילת שקד, שמחייב כל עמותה שמקבלת מימון זר לציין את זהות המדינות התורמות בכל פרסום או נייר עמדה. בנוסף, נציגי אותן עמותות התבקשו לציין את המימון שהם מקבלים ממדינות זרות בכל פניה לנבחר ציבור או בכל דיון שבו נערך פרוטוקול. יו"ר מרצ, זהבה גלאון, אמרה אז כי שרת המשפטים שנשאה את שם השקיפות, לא דיווחה על זהות התורמים העלומים שלה, שאחד מהם חשוד בסחר בסמים ובנשק. גלאון אמרה עוד כי בשם השקיפות רוצים בימין לפגוע בשמאל ובכך מפעילים רדיפה פוליטית. ובסוף, העולם שונא את ישראל לא בגלל מה שהארגונים מפרסמים אלא בגלל הכיבוש.

===  

חבר הבונדסטאג ויושב ראש אגודת הידידות ישראל-גרמניה, פולקר בק, שנפגש עם השרה שקד בגרמניה שלח מכתב , לראש הממשלה הישראלי, בנימין נתניהו, לאחר שעבר החוק שמחייב אנשי העמותות הזוכות למימון זר להסתובב בכנסת עם תג מיוחד. פולקר בק, אמר כי השרה שקד הבטיחה שתדון בחוק העמותות עם ראש הממשלה, והביע תקווה שהדיון יביא לשקול מחדש את החוק.

בגילוי דעת של 20 ארגונים כמו "אמנסטי ישראל", "שתיל", "סיכוי", "מרכז אדווה", "האגודה לזכויות האזרח", "בצלם", "שוברים שתיקה", "יש דין", "עדאלה", "המשמר החברתי" ועוד נכתב כי ישנה סכנה באישור החוק. בארגונים האלה קראו לצאת נגד 'קמפיין השתולים בתרבות' וחוק הסימון של ממשלת ישראל, שמטרתו היא להוציא אל מחוץ למסגרת הלגיטימית של השיח, כל ביקורת נגד מדיניות הממשלה ולפגוע בערכי הדמוקרטיה הבסיסיים, כאשר החוק פוגע בארגוני זכויות אדם ובארגונים לשינוי חברתי אשר פועלים לתיקון החברה בישראל ומשמיעים את קולם של הקבוצות החלשות הפגיעות.