תחילה בונים אחר כך הופכים לחוקי בעזרת "חוק"
הפקעת הקרקרעות של הפלסטינים על ידי רשויות הכיבוש הישראלי והקמת התנחלויות, עובדה מוגמרת, שמטרתה ליצור ולכפות מציאות קיימת.
''המינהל האזרחי'' שהוא גוף צבאי שהקימה ישראל לפקח על כל פעילות בשטחים הפלסטינים הכבושים, פרסם נתונים לפיהם בהתנחלויות הישראליות בגדה המערבית מצויים 3,455 בתי מגורים ומבני ציבור על קרקע פרטית פלסטינית. כל המבנים האלה אינם חוקיים בפועל - אך יוכלו להיות מוסדרים באמצעות חוק ההפקעה, שתוקפו החוקתי נדון בבג"ץ.
המבנים האלה מתחלקים לשלוש קטגוריות. על פי הנתונים, 1,285 מבנים לא חוקיים הוקמו על קרקע פרטית מובהקת — כלומר, נבנו בעשרים השנים האחרונות על אדמות שמעולם לא הוגדרו (אדמות מדינה). מבנים אלה פזורים בתחומן או בסמוך לתחומן של 74 התנחלויות ברחבי הגדה.
מנתוני המינהל האזרחי עולה כי 874 מהמבנים נמצאים בשטחי מאחזים — יישובים קטנים ובלתי חוקיים השוכנים ליד "התנחלויות אם". יתר 411 המבנים שנבנו על קרקע פרטית מובהקת הם בתים בודדים במובלעות בבעלות פלסטינית פרטיות בשטחי התנחלויות שתוכננו בהתאם לדין הישראלי. מתוך 1,285 המבנים שהוקמו על קרקע פרטית מובהקת, 543 בנויים על "קרקע פרטית מוסדרת" כהגדרת המינהל האזרחי, כלומר על קרקעות שבמינהל יודעים בדיוק מי בעליהן.
===
הקטגוריה השנייה כוללת מבנים שהוקמו על קרקעות שנחשבו בעבר אדמות מדינה, אך בעקבות טעויות שהתגלו נגרעו משטחי אדמות המדינה. כך נגרעו בסך הכל 1,048 מבנים מתחומי ''אדמות המדינה'' ("הקו הכחול"). 799 מהם מצויים בתוכניות מתאר בתוקף, שכן תוכניות המתאר תוכננו בהתאם להכרזות הישנות. 303 מתוכם נמצאים בעיר מודיעין עילית.
קטגוריה שלישית של בנייה בלתי חוקית כוללת מבנים שהוקמו על קרקעות פרטיות, רובם נבנו על קרקעות שזהות בעליהן ידועה, אך לפני יותר מ–20 שנה. במינהל האזרחי אמרו כי המדיניות שהיתה בתוקף עד 1998 גרסה שכמעט אין לבצע אכיפה בהתנחלויות. בסך הכל, מבין 3,455 המבנים הישראליים בהתנחלויות שהוקמו על קרקעות פרטיות בגדה המערבית, 1,576 (כ–45%) הוקמו על קרקעות פרטיות מוסדרות והיתר על קרקעות המוגדרות פרטיות, אך זהות בעליהן לא ידועה. הנתונים לא כוללים סוגים נוספים של מבנים - ובהם מחסנים, גדרות, כבישים ותשתיות שהוקמו על אדמות פרטיות.