בעקבות החלטת משרד החינוך בישראל לפרק את מרכז ההיגוי האחראי על עבודת המגשרים שמסייעים לתלמידים יוצאי אתיופיה, עשרות מגשרים יפוטרו, ומקרב אלה שהעסקתם תימשך, הרוב יועסקו בקבלנות.

כך לפי מקורות ישראלים שציינו כי מרכז ההיגוי ליוצאי אתיופיה פועל מזה 21 שנה ותפקידו היה לתווך בין הורים ותלמידים יוצאי אתיופיה לבין הצוותים החינוכיים בבתי ספר, ולגשר על פערי התרבות והשפה.

עתון "הארץ" כבר כתב כי במסגרת המכרז החדש רק התלמידים האתיופים שבאו לישראל יזכו לסיוע, ומספרם עומד על כ-6,700 תלמידים. זאת אומרת שהדור השני של האתיופים שמקבלים סיוע, לא יזכו לו עוד.

העתון חשף כי בשנה שעברה, הוקפא מכרז שגרע מתנאי ההעסקה של המגשרים, בעקבות פניית ועדת הקליטה. משרד החינוך מתעלם מדרישות ועדות הכנסת, ושר החינוך נפתלי בנט אומר כי הקפאת המכרז עלולה לפגוע בהיערכות המשרד לקליטת יהודים חדשים והדבר עומד בניגוד להחלטות הממשלה.

בתוך כך מנהל מרכז ההיגוי, דוד מהרט אמר שיש לבטל את המכרז שמטרתו — חיסול מרכז ההיגוי, פיטורי כל עובדיו והעברת פעילות המגשרים לשניים–שלושה קבלנים חדשים שיגייסו מגשרים חדשים בתנאי העסקה מחפרים ובחלקי משרות ולפי שעות.

משרד החינוך בישראל מתעקש להמשיך ולא לחזור בו מהחלטתו, כאשר הודיע כי במסגרת יוזמה חדשה מגשרים בעלי תעודות הוראה ייקלטו במשרד כעובדי הוראה. לרוב המכריע של המגשרים אין תעודות אלה. עוד נאמר כי משרד החינוך מכיר בחשיבות עבודת המגשרים, ויזם מהלך שיביא להעסקת מגשרים בין־תרבותיים ויפעל לפתיחת מסלולי הכשרה להוראה גם עבור אלו ששימשו בעבר כמגשרים.

 ישנה תחושה של אפליה כלפי האיתיופים, הרי כ-70 יוצאי אתיופיה שעובדים כמגשרים וכמנחים במרכז ההיגוי, מועסקים כעובדי קבלן. בעוד ההתיחסות שונה לגמרי לעמיתיהם שעובדים עם יוצאי ברית המועצות, צרפת וספרד שמועסקים כעובדי רשויות מקומיות, כאשר חוזה העסקת יוצאי אתיופיה מסתיים בכל שלוש שנים. כמו כן, הם אינם זוכים לתוספת בשכרם הודות לוותק, או לתשלום עבור השתלמויות.