הישראלים נדהמים ומתקשים להבין את ראש ממשלתם, בנימין נתניהו, שמגלם שתי דמויות. אריאנה מלמד, כתבה בעתון" הארץ" כי יש לנו שני ראשי ממשלה. האחד מסובך עד צוואר בחקירות ובדרך לכתבי אישום, האחר מבשר באנגלית האמריקאית המצוינת שלו שהוא סמוך ובטוח ש"הבחורים הטובים ינצחו", ובכך הוא מתכוון לעצמו וגם לנשיא טראמפ, גם הוא מסובך.

פיטר הגסט שבא לראיין את נתניהו, נשלח לחגוג עבור פוקס ניוז, שנה להחלטה להעביר את השגרירות האמריקאית לעיר הקודש. אחרי שנתניהו מרביץ נאום פרוגרמטי, הוא מודיע שהעברת השגרירות שקולה כנגד ההכרה בישראל על ידי הנשיא טרומן. או אז מגיע תורה של השאלה על החקירות. בראיון, הגסט משווה בין "נשיא ארצות הברית" לנתניהו "נשיא ישראל" בעניין החקירות, ונתניהו לא מתקן אותו ולא מסביר שאיננו נשיא, וגם שכראש ממשלה יש לו פחות סמכויות מאשר לידידו האמריקאי.

בראיון הזה, כמו בכל ראיון לטלוויזיה זרה, נתניהו מציג פרסונה שונה מזו שהישראלים רואים בעברית. משוחרר מכבלי השאלות המעיקות של התקשורת שרודפת אותו, נתניהו פורח, מחייך כל העת, גם כשהוא מציג את חזונו המבהיל: בדור של אביו נבנתה "מדינת ישראל" מתוך האבדון. בדור שלו, "עלינו לשמור על מה שהוחזר" אומר. משמועות דברי נתניהו על העם היהודי כולו, לשמור - לספח, ו"מה שהוחזר" הוא השטחים הכבושים.

===  

הגסט מאפשר לנתניהו להמשיך ולהגג מעט על האבדון הצפוי בעתיד אם לא ננהג כך. רק מדינאי שהוא חזק כנשיא ארצות הברית יכול לתפקד כנשיא-על של העם היהודי אותו נתניהו מגייס כולו למשימה, בלי לברר את רצונותיו.

וכמו שטראמפ הוא הקומנדר-אין צ'יף, המפקד העליון - כך נתניהו מצטייר ביוניקלו ההכרחי בטיסה בדרך לגבול לבנון ולמנהרות.

ראש הממשלה השני, - כתבה אריאנה מלמד - שהיה מעדיף לכהן איכשהו בארצות הברית, מסביר לצופי פוקס, שהמנהרות הן נשק התקפי של איראן, שבעיני האיסלאם ארצות הברית היא השטן הגדול וישראל היא השטן הקטן, ולו ניתן לו רצונו, כך נדמה, היה מוכן להיות שר הביטחון ומפקד העל של החשמונאים, כוח הקואליציה והצבא גם יחד במלחמת חורמה, למען הבחורים הטובים. נראה כי בפריפריה הרחוקה של חזונו, במקום שאזרחיו משתדלים לתפקד תחת מועקת החזון, הגיע הזמן לנקות את המקלטים.