ישראל ישות גזענית, שמתגלמת בכל מיני הדברים. הוכחה נוספת לעובדה הזו ציינה אליה באחרונה, סמנכ"לית מרכז עדאלה, עו"ד סאוסן זהר שקבעה כי הירידה במוטיבציה של המצביעים הערבים להשתתף בבחירות האחרונות אינה מגיעה רק על רקע של דה-לגיטימציה פוליטית שמבצעות מפלגות הימין, אלא גם מעצם העובדה שההליך שהיה אמור להיות הדמוקרטי ביותר היה נגוע בגזענות, כאשר הליכי הפסילות, אינם תורמים ליצירת תחושה שהמצביעים הערבים מוזמנים כלל להשתתף בבחירות כשווים.

 בנסיונות הפסילה של רשימות ומועמדים לכנסת, הוצבו עילות שנועדו למנוע פגיעה באופייה היהודי והדמוקרטי של ישראל. ביחס לערבים הוצבו עילות ״שלילת קיומה של המדינה כיהודית ודמוקרטית״ ו״תמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור״, ואילו בקשות הפסילה נגד הימין הקיצוני התמקדו בעילת ה״הסתה לגזענות״.

עו״ד סאוסן זהר קבעה כי זוהי משוואה שקרית, שכן לא קיים קשר מהותי בין העילות הללו מלבד היותן רשומות באותו סעיף בחוק. מבט בעמדות של היועץ המשפטי לממשלה ובהחלטות בית המשפט העליון, מראה כי הן משקפות פרקטיקה גזענית מיסודה המופנית אך ורק נגד הערבים.

עמדת היועץ המשפטי לממשלה שתמכה בפסילת מיכאל בן ארי, התבססה על למעלה מ-10 התבטאויות שלו מהשנתיים האחרונות המעידות כולן על הסתה לגזענות, לאלימות ואף לרצח ערבים.

אך היועץ המשפטי לממשלה, הסתפק בהתבטאות אחת בודדת במקרה של המשוררת דארין טאטור כדי להגיש נגדה כתב אישום. זאת, משום שהשתמשה במונח ״שהידים״ בשיר אחד שלה, שלא היה בו הסתה לגזענות או אלימות. האם מדיניות האיפה והאיפה הזו, שמסתפקת בהגבלת ריצתו לכנסת של בן ארי הגזען, איננה מעידה על גזענות כנגד הערבים מצד היועמ''ש עצמו?

עצם הניסיון להגיש לכנסת את הצעת 'חוק יסוד: מדינת כל אזרחיה׳ שימש ראיה שהצדיקה את פסילתה של בל''ד על ידי ועדת הבחירות המרכזית. ד''ר עופר כסיף מחד''ש נפסל משום שהציב אתגר אינטלקטואלי לאופיה היהודי של המדינה. קיומו של דיון רציני בעניין זה בפני בית המשפט העליון הוא כשלעצמו נופל בגדר ההסתה לגזענות.

עו״ד סאוסן זהר סיכמה בכך כי עצם קיומו של סעיף החוק הקובע את האפשרות לפסול מועמד או רשימה אם הם מאתגרים את אופיה של המדינה כיהודית ודמוקרטית, הוא סעיף גזעני באופן מובהק ולא במקרה יישומו מופנה אך ורק נגד רשימות ערביות או נציגיהם.