נסיגתה של ארה"ב מצפון מזרח סוריה מול הפלישה הטורקית והפניית העורף לכורדים הכניסו את כולם לתדהמה. כולם נבהלו האם זה אותו טרמאפ שהעביר את השגרירות לעיר הקודש והכיר בנוכחות ישראל בגולן? אבל עד מהרה הבינו שארה"ב של טרמאפ כבר אינה אותה ארה"ב שהכירו. את המסר הזה הבינו כולם באיזור. וגם בישראל הבינו כולם חוץ מבנימין נתניהו, את המסר שעל ארה"ב אי אפשר לסמוך.

על התסכול מארה"ב אפשר להבין ממה שכתבו בישראל. שמואל שמיר כתב במעריב כי זו עובדה שראשי הממשלה בישראל תמיד התחנפו מול נשיאי ארה"ב אבל בנימין נתניהו הרחיק לכת ומכר את רוחו לטראמפ. הוא כתב "נשיא ארה"ב, הידיד הגדול כפי שראש הממשלה מתפאר, הפך לסכנה לישראל. היחסים בין המנהיגים הגיעו לשפל ולדרגה המסכנת את ביטחון המדינה בעקבות נסיגת ארה"ב מסוריה, ולמעשה מהמזרח התיכון".

גם דן שפירו השגריר לשעבר של ארה"ב בישראל התראיין עם מעריב והתלונן ואפשר לומר שכעס על ההתנהגות של טרמאפ מול הכורדים והביע חשש מבגידה אמריקנית בישראל והמליץ לישראל להיות מוכנה להתמודד עם האתגרים באיזור לבד. בהתייחס להשקעות נתניהו בטראמפ אמר "כל מי שהאמין בטראמפ כאדם אחראי שאפשר לסמוך עליו – טעה".

באתר ווי.נט. כתב ד"ר נחמן שי על "הבגידה של טראמפ בכורדים" ו"הלקח" שצריכה ישראל לקחת ממנה. שי השווה את מצבה של ישראל במצבם של הכורדים וכתב " כמו הכורדים, גם אנחנו מיעוט במזרח התיכון". לכן הוא העמיד את רעיון "ברית הגנה בין ישראל וארה"ב" של נתניהו מול הבגידה של ארה"ב לכורדים וסיכם כי "ישראל חייבת להשתית את קיומה וביטחונה על עוצמתה בלד".

הוא הרחיק לכת וכתב במאמר נוסף על סיום עידן מדינות כמו ארה"ב, ישראל ובריטניה והתחלת עידן כוחן של רוסיה וטורקיה וברזיל.

בקיצור, כולם הבינו את המצב החדש ודיברו עליו אלא מי שהאכזבה שלו מהמצב היתה כל כך עמוקה שלא הספיק להביא מילה אחת אל פה. הוא היה בנימין נתניהו ראש הממשלה הזמני של ישראל שבנוסף לסימני הבגידה האמריקנית חווה כישלון מהדהד בהרכבת ממשלה. כנראה גם הוא הבין שכבר תם עידנו ועידן חברו היקר דונלד טראמפ.