כל משקיף מבין היום כי ישראל היא ישות מושחתת. זאת על רקע, ההאשמות בשחיתות לראש הממשלה, בנימין נתניהו. וגם על רקע האשמת המשטרה והפרקליטות בישראל שהן המושחתות, לאורך יותר מ-20 שנה, מאז ממשלתו הראשונה של נתניהו, כאשר פרקליטים וקצינים באו והלכו, ושחיתות מערכת החוק עוברת מדור לדור.

כל משקיף משוכנע כי לא ניתן למחוק את כתם השחיתות המושרשת  בגופים השלטוניים השונים - הכנסת, הנשיא, בית המשפט העליון ועוד. תּוֹעַמְלָני נתניהו כבר זימרו כי "התיק קרס", בניסיון להשאיר את נתניהו ללא אישום בשוחד, ועל עדי המדינה הופעל לחץ סחטני. אבל מתברר כי התיקים והעדים לא קרסו, אלא קווי השימוע וההטעייה של נתניהו.

הם הפיצו כי היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט לא מסוגל לפסול את כשירותו של נתניהו להרכיב את הממשלה, כי חוק יסוד הממשלה מתיר לו לעמוד בראשה כל עוד לא הורשע בקלון.

אלא שפרשנים אמרו כי מנדלבליט אינו יכול לפטור את עצמו מחוות דעת על כשירות נאשם להרכיב ממשלה. היועמ"ש הוא פרשנו המוסמך של החוק בתוך המערכת הממשלתית עמדתו אינה נמסרת בהתנדבות. הוא מוכרח לגבש אותה, לכאן או לכאן, בין במענה לפניית גורמי הרשויות המבצעת או המחוקקת ובין כאחד המשיבים לעתירה לבג"ץ.

מובן שמבחינת היועץ אין אפשרות להכשרת נתניהו כמועמד להרכבת ממשלה, אם יורשע בשוחד, ואין אפשרות להימנע מגזירת עונש מאסר בפועל.

הסעיף בחוק המשמש את תומכי נתניהו כתרנגול כפרות, להנמקת זכאותו להישאר בראשות הממשלה ובדילוג על פני תהום ההגיון הוא, סרח עודף שנותר מחוק הבחירה הישירה. החוק שנתניהו היה הנלהב וכמעט היחיד בתומכיו בליכוד ובמהרה גם ראשון הנהנים ממנו, ניסה לחלץ את ראש הממשלה מתלותו בכנסת, על שפע סיעותיה והקושי להשיג בה רוב יציב. לכן נקבע בו מנגנון שיכביד על הפלת ראש הממשלה, בין כשהוא חשוד ומואשם ומורשע בעבירה ובין על רקע פוליטי.

ישנו אבסורד בטענה של תומכי נתניהו, שבהיעדר ועדת כנסת אין ממי לבקש להסיר את חסינותו של ח"כ נתניהו, או להתנגד להסרה. משום כך גם אין עדיין תוקף לכתב האישום המוגש לכנסת בדרכו לבית המשפט. משמע, נתניהו, המונע הקמת ממשלה ומעכב כינון מוסדות הכנסת, מאמין שביכולתו לשלוט בשאלת תקפותו של כתב האישום נגדו.