מינויה של אורלי בן ארי-גינזברג, לתפקיד ממלאת מקומו של פרקליט המדינה היוצא שי ניצן, עורר חשש בקרב הצמרת המשפטית, מכך שהמינוי נועד להשפיע על הטיפול השוטף בתיקיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים.

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אמר במכתב לשר המשפטים אמיר אוחנה כי ממלא מקום פרקליט ישראל מחזיק במלוא הסמכויות של פרקליט ישראל החל מיומו הראשון בתפקיד. הוא יידרש לעסוק בתיקים של נבחרי ציבור. כן יידרש לעסוק בהיבטים משפטיים שונים שקשורים להחלטה על העמדת ראש ממשלה לדין; בסוגיות משפטיות שיעלו אגב הבחירות הקרבות (פסילת רשימות, ענייני תעמולה); וכיוצא בזה סוגיות רגישות, שביחס אליהן קיימת חובה מוגברת להבטיח את עצמאותו ואי-תלותו של בעל התפקיד, ומעל לכל את מראית העין הציבורית של העצמאות ואי-התלות.

מינויה של אורלי בן ארי-גינזברג - אמרו מקורות ישראלים - לא היה על בסיס הניסיון של המועמד, אלא על בסיס שיקול דעתו של השר אוחנה, שמתעקש וטוען כי המינוי טוב ומוצלח. על רקע זה ניתן לומר כי המינוי של אורלי בן ארי הוא המשך למינויו של אוחנה עצמו על ידי נתניהו בתפקיד שר המשפטים.

הרי מינויו של אמיר אוחנה,  בוצע בעיקר מכיוון שאוחנה היה מוכן להגן על נתניהו בבעיות המשפטיות שלו. התגלגלות הדברים הוכיחה כי הדבר היחיד שמעניין את נתניהו זה חוקי החסינות. הנה מתקיימת מערכת בחירות שלישית, תוך שנה אחת, רק להבטיח חסינות לנתניהו, בזמן הגורמים שאינם חוששים מרדיפה משפטית, כולל בליכוד, אומרים כי הבחירות מיותרות. על כל פנים, בעקבות עתירת התנועה לאיכות השלטון, בג"ץ הקפיא את מינויה של עו"ד אורלי בן-ארי גינזברג.

התנועה לאיכות השלטון בישראל הודיעה בתוך כך כי היא מברכת על החלטת בית המשפט, תוך קריאה לשר אוחנה למשוך ידיו ממינוי זה ולחסוך את ההליך המשפטי.

בעתירה של התנועה לאיכות השלטון נכתב כי קיים חשש כבד כי המינוי של עו"ד בן-ארי לתפקיד ממלאת-מקום פרקליט ישראל הוא חסר סבירות קיצוני ומונע כולו משיקולים זרים, מחוסר ניקיון-כפיים ומחוסר תום-לב. אז ההחלטה של אוחנה, נועדה להחליש את שומרי הסף וגורמים במערכת אכיפת שלטון החוק הנוגעים וקשורים לתיקי החקירה של ראש הממשלה בנימין נתניהו.