השב"כ תקף בחריפות את שר המלחמה נפתלי בנט שהחליט על שחרורו של אליה בן דוד, ממעצר מנהלי, אף שהוא חשוד בפעילות נגד פלסטינים.

בשב"כ זעמו על ההחלטה חסרת התקדים לבטל צו מעצר מנהלי לפעיל ימין קיצוני שנעצר על ידי המשטרה, בחשד שיידה אבנים לעבר נהג פלסטיני ופצע אותו בינוני. השב"כ המליץ על המעצר המנהלי, של אליה בן דוד, על בסיס מודיעין מבוסס ואיכותי על רמת מסוכנות גבוהה הנשקפת מפעיל ימין קיצוני ואלים, והמודיעין היה תקף גם ברגע ביטול הצו. בשב"כ בטוחים כי ההחלטה על ביטול הצו שהשר בנט בעצמו חתם ואישר – נותנת רוח גבית לפעילים קיצוניים בשטח, שעלולים לפרש זאת כמהלך שנועד להחליש את מערכת הביטחון בפעילותה מול הטרור היהודי ואף להגביר את המוטיבציה שלהם לבצע פעילות אלימה ובלתי חוקית.

גורמים ישראלים תוהים מדוע בחר השר נפתלי בנט לשחרר פעיל ימין קיצוני ממעצר מנהלי, אף שהוא עצמו חתם על הצו שלו יומיים קודם לכן, דווקא בתקופה נפיצה ורגישה כיום בגדה המערבית הכבושה, שבה בין השאר יש עלייה משמעותית במספר אירועי תג מחיר נגד פלסטינים.

בשעה שמבוצע פשע שנאה חמור נגד ערבים ישראלים בגוש חלב, הישוב בגליל העליון, מצפון-מערב לצפת, בשב"כ ובצבא מתריעים כי לא רחוק היום שבו עלול להתרחש פיגוע עם נפגעים בנפש כמו הפיגוע בדומא.

החלטת נפתלי בנט וליתר דיוק החלטת ממשלת נתניהו, היא החלטה גזענית, שמעידה על התמיכה בטרור היהודי נגד הערבים בישראל ואמורה לגרור תגובות שיחריפו את המציאות המחמירה כשלעצמה. אמנם הרשויות בישראל גילו התיחסות לא נוקשה כלפי הטרוריסטים היהודים ובמקרה תפיסתם הם מועמדים לדין ונידונים למאסר ממושך, אך לרוב זכו להקלות בעונשם. לדוגמה, בשנות ה-90 קוצרה תקופת מאסרם של מפגעים יהודיים בעקבות לחצים פוליטיים שהופעלו על הנשיא, בעיקר מתוך טענה שלא ייתכן שאסירים ערבים ישוחררו בעסקאות לשחרור אסירים ואילו טרוריסטים יהודים ירצו את מלוא תקופת מאסרם. כמובן אין מקום להשוואה הזאת, שמטרתה להצדיק את הטרור שהתחיל מלפני הקמת ישראל בעוד מה שמכונה" טרור" ערבי הוא בפועל התקוממות ותגובה טבעית נגד הטרור היהודי המרושע ואכזרי.