מצב שבו ראש הממשלה תחת כתב אישום המייחס לו עבירות שחיתות חמורות תוך כדי מילוי תפקידו, הוא בלתי נסבל. לפיכך יש חשיבות עליונה בבירור האמת במהירות הרבה ביותר.

הבעיה היא שנתניהו מנסה למשוך ולמתוח את ההליך המשפטי בכל טקטיקה אפשרית. כבר בדיון הפתיחה של משפטו ביקשו סניגוריו להתחיל את שלב ההוכחות רק בעוד כשנה. חילופי הסניגורים התכופים גם הם טקטיקה שבה משתמש נתניהו כדי להביא לדחיות בהליכים המשפטיים נגדו. היו עוד תכסיסים למטרה זאת, כמו למשל למנוע תשלום מסניגוריו ולגרום להם לדחות חומרי חקירה שהועברו להם.

מעשיו של נתניהו כמו חולה סופני או חייה פצועה, אין לו מה להפסיד , כדי למרוח את הזמן מחפש תירוצים מתחת לאדמה, מוכן להסתכן בהרפתקה עם איראן, לספח את השטחים הכבושים, או עוד סיבוב בעזה, כך מתנהג נתניהו, פרנואיד מהפחד להכנס לכלא.

העובדה שהנאשם מכהן גם כראש ממשלה אינה צריכה לגרום לבית המשפט לקבוע לוחות זמנים מרווחים ולנהל את המשפט בעצלתיים. הנאשם, בין אם הוא אדם מן השורה ובין אם ראש ממשלה, אינו אמור להכתיב את קצב ניהול המשפט.

תקדימי העבר מלמדים כי ניתן לנהל משפט בסדר גודל כזה במהירות וביעילות. היקף חומר הראיות במשפט נתניהו הוא כרבע מהיקף חומר הראיות במשפט הולילנד, שבו היו 13 נאשמים. דווקא ההסדר החוקתי הייחודי בממשלת נתניהו-גנץ, שבו הוסמך בני גנץ כראש ממשלה חליפי, מאפשר לנתניהו להתפנות לניהול משפטו ולהטיל חלק מהמעמסה על מחליפו. אין צורך ממשי להתחשב בסדר יומו כראש הממשלה. ממילא נתניהו לא יהיה נוכח בכל יום דיונים.

בשל ההשלכות הציבוריות של המשפט, אסור שיימשך ויימתח על פני שנים ארוכות. על בית המשפט להיערך לקיים את הדיונים בקצב מהיר של שלושה עד ארבעה ימי הוכחות בשבוע, ולסיימו בטווח זמן של שנה עד שנה וחצי לכל המאוחר. הגיע הזמן שהיועץ המשפטי יורה על פתיחת חקירת המניות של נתניהו ופרשת הצוללות. אין להרפות עד שיתברר מה באמת קורה שם. ברור שכנופיית הליכוד מעוניינת לחסל את כל מערכת החוק, בכדי שהעולם התחתון ישלוט בחיי הישראלים, רק להציל את ראש המאפיה מבית הכלא.