מאז שנפתחו החקירות נגדו, וביתר שאת מאז שהחליט היועץ המשפטי לממשלה על העמדתו לדין, מחזיק בנימין נתניהו את הישראלים כבני ערובה, במנוסתו מן החוק.

בית המשפט המחוזי קבע באחרונה את מועד תחילת שלב ההוכחות במשפט נתניהו לינואר הקרוב. עוד קבע, שהמשפט יידון שלושה ימים בשבוע. נתניהו היה הראשון להסיק שהדרישה להוציאו לנבצרות היא רק עניין של זמן — שכן לוח הזמנים המשפטי הזה אינו מתיישב עם ניהול ממשלה, קל וחומר בשעת משבר — וכמנהיג חסר אחריות או קווים אדומים, עשה את הדבר היחיד שבו הוא מצטיין: התחיל בהכנות לגרירת ישראל לבחירות.

אחרי שכפה על הישראלים שלוש מערכות בחירות הרסניות, שהעמיקו את הגירעון והחלישו את האמון במערכת הפוליטית; אחרי ששיכנע את הציבור בנחיצותה של אחדות לאומית; אחרי שהתרברב על השטחת העקומה, הכריז על חזרה לשגרה והותיר את האזרחים פגיעים לגל שני; אחרי שהזניח את הטיפול בקורונה והקדיש את זמנו להזיות על סיפוח; אחרי שהשקיע את מרב מרצו בהחלשת שותפיו הפוליטיים ותקיפת מערכת המשפט; אחרי שביכר לארגן הטבות מס לעצמו, על חשבון הממשלה והאזרחים, ואז, כדי "לתקן" את הרושם הרע, החליט לחלק דמי שתיקה פוליטיים לציבור; אחרי שנרשמו בישראל כמיליון מובטלים והמחאה כלכלית תופסת תאוצה מיום ליום; אחרי כל זה, נתניהו ממשיך בדרכו ובהרגלו ליצור אנדרלמוסיה פוליטית שסופה בחירות. לא בגלל מחדליו, אלא רק כדי להתחמק מהדרישה המוצדקת לנבצרות.

נאשם בפלילים אינו יכול לכהן כראש ממשלה. נכונים הדברים ביתר שאת בימים שבהם אמון הציבור חיוני להתמודדות עם מגפה בריאותית וכלכלית בממדים היסטוריים. הדבר האחראי היחיד שניתן לעשות בשלב זה כדי לא לזעזע שוב את בני האדם שחיים תחת שלטונו, הוא להוציא את נתניהו לנבצרות, ומוטב במוקדם מאשר במאוחר.

נתניהו לא מסוגל להתגבר על הפחד והחרדה הקשים, האוחזים בו, להתעלם מהלחצים הקשים המופעלים עליו בבית, ולצאת לנבצרות, ולשחרר את בני האדם מלפיתת החנק שלו, ומאפשר להם להבריא. בלאו הכי, המשפט יימשך זמן רב מאוד, כולל משחקי הדחייה של עורכי הדין שלו שימשיכו להתחלף באותו קצב בו התחלפו עד כה, כי האיש אינו מתכוון לשלם, אפילו פרוטה מכיסו.