כמחצית מהחולים המאומתים בעיר הקודש הכבושה הם תושבים פלסטינים. עם זאת ישות הכיבוש הישראלית לא הפעילה את מתחמי הבדיקות בשכונות שמעבר לחומת ההפרדה אדרבא, חידשו את הריסת בתי הפלסטינים שהופסקו לנוכח משבר הקורונה בגל הראשון.

עיר הקודש צפויה להתמודד עם גל חדש של מגיפת הקורונה, בצורה חמורה יותר ממה שהיה בגל הראשון (מרץ-מאי). מרכז עדאלה העביר שורה של פניות כדי להבטיח כי הרשויות הישראליות יפעלו כדי לשמור על בריאותם של הפלסטינים, תושבי מזרח העיר, ולוודא כי לא יפגעו זכויותיהם בחסות המגיפה.

תחנות הבדיקה שנפתחו בגל הראשון בעקבות עתירת עדאלה במחנה פליטים שועפאט וכפר עקב, נסגרו לאחר מספר שבועות ולא נפתחו מחדש. הנתונים שפרסמה עיריית עיר הקודש, חשפו שיש למעלה מ-300 חולים מאומתים באזורים אלה בלבד. מה שמחייב  להנגיש מיידית מתחמי בדיקות לאיתור קורונה עבור הפלסטינים המתגוררת בשכונות הללו.

 בנוסף לכך, תושבי כפר עקב והשכונות הסמוכות, מקבלים את אספקת המים שלהם מחברת רמאללה-אלקודס, עוד בטרם נכבשו בשנת 1967. בשל תשתיות לקויות וכמות מים מוגבלת שנרכשת מחברת מקורות, האספקה המוגבלת ל-3 ימים בשבוע.

מציאות זו מאלצת את 70 אלף התושבים המתגוררים בשכונות אלה לאגור מים בתנאים לא מפוקחים, שאינם מאפשרים יישום של המלצות ארגון הבריאות העולמי למאבק בהתפשטות נגיף הקורונה.

הרשויות בישראל שחייבות לסייע לפלסטינים, החריפו את מצוקתם כאשר חידשו את הריסות הבתים שהופסקו בגל הראשון. דיווחים רבים מציינים להאצת הריסות הבתים באחרונה, במקום לפעול להקפאת מדיניות הריסת הבתים בתנאים הקיימים. מדו"ח משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים OCHA  בחודשים יולי ואוגוסט לבדם נהרסו בעיר הקודש 31 מבנים, וכתוצאה מכך נשארו כ-96 נפשות ללא קורת גג. ישראל חורגת כמובן מאמנת ז'נבה הרביעית 1949, להגן לאוכלוסייה האזרחית תחת הכיבוש.

סעיף 32 באמנת ז'נבה הרביעית קובע כי אסור לנקוט שום אמצעי שיש בו כדי לגרום לסבלם הגופני או להשמדתם של המוגנים אשר בידם. איסור זה חל על רצח, עינויים, עונשי גוף, השחתת גוף וניסיונות רפואיים או מדעיים שאין הטיפול הרפואי במוגן מצריכים, וכל מעשי האכזריות.