אין בעולם איש אחד שכיהן כראש הממשלה ב־1996, ובמשך כרבע מאה מצליח לעמוד במרכז החיים הפוליטיים. אין בעולם איש אחד שמכהן כראש המדינה בשעה שהוא עומד למשפט. אין איש אחד שמצליח לשלוט במדינתו אף שמרבית מוקדי הכוח החשובים פועלים נגדו ועושים ככל יכולתם כדי להדיחו. על רקע זה נשאלת השאלה למה נתניהו החשוד בשחיתות ונאשם בפלילים מצליח לשרוד ?!.

העתונאי ארי שביט כתב בהקשר הזה כי נתניהו הוא מתמרן מיומן וקוסם משוכלל ושחמטאי מבריק כאשר יריביו משחקים לידיו. אלה שנקראו פעם שמאל. ואחר כך נקראו מרכז־שמאל. ואחר כך נקראו מרכז־ימין. ועכשיו הם נקראים רק־לא־ביבי. אנשי המחאות; אנשי ההפגנות; אנשי ה"לֵך". אותם מיליון או שני מיליון ישראלים שבנו את זהותם הפוליטית סביב העוינות לנתניהו. ובאופן פרדוקסלי מחזקים אותו, ומאפשרים לו להשלים 12 שנות כהונה רצופה בראשות הממשלה.

הדרך להחלפת נתניהו, על פי, ארי שביט, תהיה כמו שעשה אהוד אולמרט, כשניהל מסע בחירות מתוחכם נגד טדי קולק בעיר הקודש בשנת 1983. הסיסמה המנצחת שלו הייתה: אוהבים אותך טדי, מצביעים אולמרט. במקרה של נתניהו, די שיריביו יוקירו את הישגיו ויבקשו ממנו לסיים את תפקידו. הליכודניקים יהיו קשובים למסר כזה אחרי שנות ביבי הרבות, ומלחמותיו המתישות.

הדרך להחלפת נתניהו צריכה להיות דרך העמדת מנהיגות חלופית, עם תפיסת עולם רלוונטית, שתתבסס על התווכחות עמו על העניינים הציבוריים המהותיים.

לטענת ארי שביט, האנטי־ביביסטים, הפכו את תנועת המחאה של עידן המגפה לתנועה שמוטטה את האיש שניצב מול נתניהו: בני גנץ. והם עבדו (בבלי דעת) אצל נפתלי בנט, גדעון סער ואצל נתניהו עצמו שהתחזק בזכות ההפגנות.

"ממשלת האחדות" קרסה, אז הופיעו וכמעט נעלמו, אישים כמו רון חולדאי, אבי ניסנקורן, עפר שלח, משה יעלון ודני יתום.. לא היה מעשה איוולת אחד שהאנטי־ביביסטים החמיצו. לא היה מעשה נבון אחד שהאנטי־ביביסטים עשו. נתניהו היה מתבונן בהם ואומר לעצמו: עם אויבים כאלה, מי צריך חברים.

האנטי־ביביסטים נראו, החברים הכי טובים של נתניהו. כאשר האש שלו מאיימת לכבות, הם היו מציתים אותה מחדש. ואם לא ישנו את דרך המאבק שלהם לא מן הנמנע ש יעניקו לנתניהו את הניצחון גם ב־23 במרץ 2021