מציאות היאוש, התסכול והיעדר הסיכויים בחיים יציבים בטוחים בישראל גוררת בין השאר ביקורת חריפה על ממשלת הימין בראשות הליכוד.

 הסופר חנוך ברטוב הצטרף למתחי הביקורת וכתב בעתון /הארץ/ כי שנה עברה מאז נבחר בנימין נתניהו ברביעית והרכיב ממשלה הנשענת כולה על קנים רצוצים, והוסיף כי ישראל מוסיפה בתוך כך להידרדר, אם באמצעות חקיקה דראקונית, ואם בהוראות והצהרות המעוררות חלחלה ומיאוס. 

הסופר חנוך ברטוב אמר שאינו פונה לקואליציית 61 הקנים הרצוצים, שבה כל אורן חזן הוא מלך ממליך מלכים; קבלת הפנים שערכו אלפי חרדים לסרבן גיוס עם שחרורו משלושה חודשי מאסר; הכספים הזורמים ממשרד החקלאות מעל ומתחת לשולחן לצורכי המתנחלים משני עברי הקו הירוק; החלטת הממשלה להרוס לכ–500 בדואים, בהם 250 ילדים, מבנים עלובים שמימן האיחוד האירופי במקום הפחונים והאוהלים שהרסו עוד קודם שלוחי אותה ממשלה, כדי להרחיב את מעלה אדומים. 

***

 הסופר חנוך ברטוב פונה לציבור אנשי הרוח, אלה שמצפונם מהלך לפניהם כמו הצדק בהלוויות. אל מחנה עצום ורב של שותקים כדגים בלב ים — אל הלא רואים ולא שומעים, אל הפותחים את הפה רק כדי לשאוף אוויר ולאכול משהו; אלה העושים כמעשה הפיתיה ביוון העתיקה, או הקוראת בקפה: אומרים דברים המתפרשים כך וגם להיפך, ובלבד שלא יצרמו את אוזניהם של בעלי השררה ומעניקי טובות ההנאה.

הסופר חנוך ברטוב אמר כי זמן רב ניחם עצמו בכך שיש הבדיל בין המדינה לממשלות הרות הפורענות של נתניהו אך התברר שאותה נחמה היתה הונאה עצמית. בעיקר לאור התנהלותה של ממשלת נתניהו עצמה שהיא המדינה והיא העם החדש. על כן הציבור נדרש להרחיק מן ההגה צירוף של קנאים וחדלי אישים, לאומנים שואפי רודנות הפועלים כגיהוק מאוחר של הקולוניאליזם הברוטלי. משמע: המתקרנפים, השותקים, האוכלים ושותים ולא רואים דבר ולא שומעים דבר, חייבים לפתוח את פיהם בצעקה רמה, ולא להחריש עד שיגרשו אותם. דבריו של הסופר חנוך ברטוב ממחישים ומבטאים את מציאות היאוש התסכול והיעדר הסיכויים בחיים יציבים בטוחים בישראל.