מגיפת הקורונה והסגרים פגעו בכל המגזרים בישראל. שירות התעסוקה בישראל חשף בחודש ספטמבר האחרון כי נרשם שיא שני של גל נרשמים בשירות התעסוקה, שנמשך לתוך אוקטובר. לאחר מכן הצטמצם במעט מספר דורשי העבודה הפעילים בשירות התעסוקה ל-940.3 אלף. דאז נאמר כי הירידה נבעה ממספר גבוה של חוזרים לעבודה, במקביל לעלייה בקרב נרשמים חדשים.

עוד נחשף כי שיעור החזרה לעבודה באשכולות החברתיים-כלכליים הנמוכים קטן ב-38% מאשר באשכולות הגבוהים וב-44% מאשר באשכולות הביניים. כתוצאה מכך, חלקם של דורשי העבודה מהאשכולות הנמוכים מכלל המובטלים עלה מ-34.3% בחודש פברואר ל-36.2% בחודש מרץ. שירות התעסוקה, ציין כי העובדה שהחלשים חוזרים לאט יותר אפשר לראות גם בניתוח לפי המגזר. מספר המובטלים הישראלים שאינם חרדים ירד במרץ ב-18%, אבל מספר החרדים ירד ב-14% והערבים ב-7% בלבד.

בשירות התעסוקה מסבירים שהנתונים "מלמדים שוב כי לטווח הארוך מי שנפגע יותר ממשבר התעסוקה הם מרוויחי השכר הנמוך. תנועת האקורדיון, של ההוצאה לחל"ת בכניסה לסגרים והחזרה מחל"ת ביציאה מהם, אינה פועלת כמצופה על דורשי עבודה מהאשכולות הנמוכים.

"המשמעות היא שבעוד שלדורשי עבודה מאשכולות הביניים יש מקום עבודה לחזור אליו, ולכן שיעורם עולה בכניסה לסגר ויורד ביציאה ממנו, הקשר של דורשי עבודה מהאשכולות הנמוכים לשוק העבודה הולך ומתרופף. הם שוהים באבטלה ממושכת ועלולים להישאר בה גם בשוך המשבר ולהתקשות לשוב למעגל העבודה". עם זאת מדגישים שלהישארות של בעלי המשכורות הנמוכות באבטלה יכולות להיות שתי סיבות מנוגדות - אחת היא ש"נותרו ללא מעסיק ואין להם לאן לחזור". השנייה היא שבשל השכר הנמוך הפער בין דמי האבטלה שהם מקבלים לשכר נמוך מאוד ולכן לא משתלם להם לעבוד, כל זמן שדמי האבטלה נמשכים.

מנכ"ל שירות התעסוקה רמי גראור אמר כי כפי שנוכח לכל אורך המשבר, האוכלוסיות הפגיעות ביותר הן השכבות החלשות". כבר צויין בעבר שיש צורך בחיזוק המנגנונים שיאפשרו לעסקים ולעובדים להתמודד טוב יותר עם המשברים, למשל באמצעות הגבלת תקופת החל"ת, עידוד תוכניות השתתפות בתעסוקה והתאמת תוכניות ההכשרה המקצועית. עם זאת, אין סימן לכך, שהושג פתרון לסוגיית המספר הנמוך יחסית של המשרות הפנויות והמספר גבוה של דורשי העבודה, מפני נושא זה לא מעניין את העסקנים הפוליטיקאים שמתמקדים אך ורק בקידום אנטרסיהם שבהחלט אינם לטובת הציבור.