השר הישראלי לשירותי דת מתן כהנא אומר כי היה חולם להגיע לתפקידו לטפל בחוקי הגיור. הוא ציין למקרה של חיילת לא יהודייה, שהולכת להתחתן עם חברה החייל היהודי, ואמר כי "אי אפשר להסכים עם הסיטואציה שיש התבוללות בתוך "מדינת ישראל". יש פה הזדמנות היסטורית לטפל בזה, יש פה סיטואציה, עקבתא דמשיחא, שמפלגות חילוניות נלחמות על הזכות לעשות גיור על פי ההלכה".

השר לשירותי דת מתן כהנא אמר את הדברים ביחס לנוסח חוק הגיור שבכוונתו להעלות להצבעה. החוק מאפשר לרבני ערים להקים הרכבי בית דין לגיור במסגרת מערך הגיור הממלכתי תחת מערכת אחת של כללי דיון, פיקוח, בקרה ותעודות אחידות לכולם. לפי זה: יוקם באגף הגיור מחוז "רבני ערים" שיעניק שירותים מנהליים להרכבי רבני הערים, תוקם ועדת רבנים שתנסח את סדרי הדין ותחייב את כלל בתי הדין לגיור. וכן לרב הראשי, לוועדת ההיגוי ולמועצת הרבנות הראשית סמכות לבטל מינוי של דיין גיור באופן מבוקר במקרה של הפרת כללי הדיון. ועדת ההיגוי מורכבת מחמישה אנשים: שני נציגים של הרבנים הראשיים, שני נציגים של השר הממונה, הרב החמישי יהיה מוסכם על שני הצדדים.

השר כהנא התיחס לסעיף הנכד בחוק השבות, ואמר כי הוא רוצה לבטל את סעיף הנכד, אבל – בקואליציה הנוכחית זה לא יכול לקרות. אם בבחירות הבאות ימינה תקבל 61 מנדטים, נעשה גם את זה".

כהנא קרא לרבנות הראשית, להיות שותפה למהלך הזה ולהמשיך בהידברות ושיח על החוק כדי להעביר חוק גיור שיאפשר מענה לאתגר הגיור וידאג לעתיד "המדינה היהודית", וטען כי הרב חיים דרוקמן, חרף התנגדותו, תומך בחוק אך מסרב לו מאחר שאין שיתוף פעולה עם הרבנות הראשית. כהנא "החמיא" לשותפים הקואליציוניים שלו ואמר הם עומדים על העקרונות שלהם, הוסכם שההצעות שלהם יאוחדו בוועדה יחד עם הצעת החוק הממשלתית, ואם המתווה שלו לא יצלח, אז יש הצעות גיבוי.

מנהל המרכז ליהדות ומדינה מבית מכון הרטמן ומכון טריגובוף, תני פרנק, התיחס למתרחש על רקע חוק הגיור באומרו : "חלון ההזדמנויות שנוצר הודות להרכב של הממשלה הנוכחית מחייב את כל הגורמים הרלוונטיים לפעול במהירות להסדרת העניין, זאת תוך שימת לב לנושא הרגיש שהוא חלק משאלת "מיהו יהודי" ותוך הידברות עם הקהילות השונות בעם היהודי בישראל ובתפוצות".

הפעילות הזאת, מיועדת להשיג שליטת הממשלה על מערך הגיור ועל פי ההערכות, בשלב הראשון לא תהיה פסילת גיורים.