שבעה חברי כנסת התארחו בקריה בתל אביב, לאחר שזומנו לפגישה בידי לשכת השר בני גנץ. את חברי הכנסת אירחו ראשת המטה של גנץ, מעיין ישראלי וכן תת אלוף גיל פנחס, היועץ הכלכלי לרמטכ"ל. ביקור חברי הכנסת אורגן בחסות הקמפיין שהצבא ומשרדו של גנץ מנהלים זה חודשים כדי לאשר הטבות פנסיוניות מפליגות לאנשי הקבע.

הטבות כאלה דורשות חקיקה. לכן גנץ מקדם הצעת חוק שמצד אחד תאשר אותן לטובת פורשי הצבא בעתיד, בעלי פנסיית גישור, ומצד שני תכשיר הטבות — ספק חוקיות — שמהן נהנים זה 60 שנה פורשי הצבא בעלי הפנסיה התקציבית. אלא שהצעת החוק נתקלה בקשיים פוליטיים. חברי כנסת משורות הקואליציה חשו לא בנוח לדון בה בתקופת מגבלות הקורונה. גם כמה מהם סבורים כי אין זה ראוי לצ'פר עוד יותר את המגזר המתוגמל ביותר בשירות הציבורי, שעה שעול יוקר המחיה ניצב בראש סדר היום הציבורי.

במקביל שופטי בג"ץ רמזו לממשלה, כי אם לא תעגן בחקיקה את ההטבות הפנסיוניות החריגות עד סוף חודש פברואר, יש בכוונתם לדון בעצירת התשלומים השנויים במחלוקת לאנשי הקבע. משכך, בצבא ובמערכות האחרות מנהללים מרוץ נגד הזמן בניסיון לגייס רוב פרלמנטרי לתמיכה בהצעת חוק הפנסיות, עד כדי זימון חברי כנסת להרצאות שתדלנות בקריה.

צמרת הצבא ומשרדו של גנץ מתנהלים זו תקופה כוועד עובדים לכל דבר, ועושים שימוש בכוח ארגוני לטובת שדרוג תנאי שכרם, גם אם על חשבון יתר העובדים במשק. אלא שאף ועד עובדים אחר בישראל לא נהנה מהגישה הישירה שיש לצבא אל הדרג הפוליטי, וגם לא את היכולת להשפיע על מקבלי ההחלטות מאחורי הקלעים וללחוץ עליהם — וכל זאת, בלי להכריז על סכסוך עבודה, בלי שפרטי הסחר־מכר ייראו פומבי ובלי שהדבר ייוודע לציבור הרחב.

את הנגישות הזאת רכש צבא ישראל בזכות תפקידו כגוף האחראי על הביטחון, אך עתה הוא מנצל אותה לצורך השגת יתרון במאבק פוליטי לשמירה על אינטרסים כלכליים־אישיים מובהקים של חבריו.

העניין הוא, שחברי הכנסת שהגיעו לקריה לא זומנו כדי לקבל תדריך ביטחוני דחוף, אלא כדי להשפיע על הצבעתם בכנסת בסוגיה מגזרית ואישית. על היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, להבהיר לכנסת כי פעילות זו אסורה, ולהזהיר את גנץ ומשרדו ואת הצבא מפני ניצול מעמדם.