צבת מלקחיים
יונ 20, 2016 07:33 UTC
המובלעת האנושית בעזה, מן הצפופות בעולם, מציינת החודש עשור לחייה תחת סגר ישראלי חונק. כשני מיליוני בני אדם, שרבים מהם נולדו כבר אל תוך תקופת הסגר, כלואים בתוך ניסוי אנושי מחריד, שכאילו מבקש לבחון כמה זמן יכולים בני לאדם לשרוד כשהם מנותקים מן העולם, מסביבתם התרבותית ומכל אופק כלכלי או לאומי.
אל תוך המובלעת הזאת, כדי להשאירה בחיים, מזריקה ישראל מנות מדודות ובלתי מספקות של חומרי בנייה; היא מתירה גם מעבר של מזון ותרופות, ובאופן חריג, אפילו מאפשרת את יציאתם לחוצה של כמה מאות — קצת פחות מאלף בני אדם מאז ינואר 2016. רצועת עזה אחוזה בגרונה בצְבָת מלקחיים, שזרועה האחת מוחזקת בידי ישראל והשנייה בידי מצרים.
באחרונה, כפי הציבה גם ירדן מחסום לא רשמי בפני תושבי עזה. אזרחים עזתים סיפרו, שהם נתקלים בקושי לקבל היתר כניסה לממלכה — מה שמכונה היתר "אי מניעה" — שבלעדיו ישראל אינה מתירה את יציאתם מן הרצועה וירדן את כניסתם לשטחה.
כך נחסם עוד נתיב אפשרי ליציאה מן הרצועה, שכשלעצמו מייצג את דרך הייסורים הבלתי נתפשת המוטלת על אזרחים שכל רצונם לצאת ללימודים, לקבל טיפול רפואי, או אפילו רק לשאוף אוויר מחוץ לרצועה.
לסגר על עזה אין כל הצדקה. הוא לא מנע את ירי הטילים על ישראל,הוא מהווה חממה להתפתחות ייאוש וסבבי אלימות, שהפכו את חייהם של התושבים לבלתי נסבלים.
זאת ועוד, המשא ומתן שמנהלת ישראל עם טורקיה על שיקום היחסים ביניהן עשוי להביא להקלות משמעותיות בסגר, מה שמעיד על כך שהסגר איבד את צידוקו הביטחוני, והוא משמש עכשיו כקלף מיקוח מדיני — לא בין ישראל לפלסטינים אלא בינה לבין מדינה שלישית. אזרחי עזה,נדרשים עכשיו לגלות סבלנות עד אשר ייושרו ההדורים בין ישראל לטורקיה.
ממשלת ישראל נדרשת להסיר לאלתר את הסגר מעל רצועת עזה, להפסיק לשחק בחייהם של כשני מיליוני בני אדם ולהציע להם פתרונות מעשיים ליציאה מן הרצועה, כדי שיוכלו לממש את מה שנחשב בעולם הנאור לזכויות אדם בסיסיות. הגטו הפלסטיני הזה צריך להיפתח.
