Pars Today

מניין הנרצחים הפלסטינים ברצועת עזה מאז תחילת המלחמה מגיע ליותר מ-22 אלף. מדובר ביותר–1% מאוכלוסיית הרצועה כולה. במספר זה לא נכללים המוני הנעדרים שעל פי ההערכות קבורים מתחת להריסות בניינים.

יותר משני שלישים מהנרצחים הם נשים וילדים. גם אם מדובר במספרים לא מדויקים, בישראל לא מציגים נתונים אחרים. מדובר בפגיעה חסרת תקדים בבלתי מעורבים.

על פי התחקיר של "הניו יורק טיימס" מהחודש שעבר מתברר כי קצב רציחת האזרחים בעזה במלחמה הנוכחית מהיר יותר מבמלחמה של ארצות הברית בעיראק, באפגניסטאן ובסוריה. ועוד מתברר מתחקיר חדש של העיתון כי בששת השבועות הראשונים של המלחמה הטילה ישראל בדרום רצועת עזה לפחות 200 פעמים פצצות במשקל טונה, וזאת אף על פי שהאזור הוגדר — על פי צבא וממשלת ישראל — אזור בטוח לאזרחים. צבא ישראל הקפיד לקרוא לתושבי הרצועה לעבור דרומה. "נועו דרומה", שב ואמר להם גם דובר צבא ישראל דניאל הגרי. אולם על פי התחקיר של "הניו יורק טיימס" מתברר שהדרום לא היה בטוח באמת.

צבא ישראל, שפועל כעת גם בדרום הרצועה — שבה לא היה פינוי אוכלוסייה המוני — מחויב לעשות את ההתאמות הנדרשות כדי לצמצם את הפגיעה באזרחים לא מעורבים. כמו כן צריך להביא בחשבון את המצב ההומניטרי ברצועת עזה — הרעב, המחלות, המחסור במים, במזון ובתרופות, והעובדה שלתושבים רבים אין בית לחזור אליו ושהתשתיות הרוסות. יש הכרח גמור לחדד את ההבחנה בין לחימה מול לוחמי חמאס ובין פגיעה באזרחים בלתי מעורבים, על אחת כמה וכמה בהתחשב בעובדה שברצועה מוחזקים 129 אסירים ישראלים.

בד בבד ישראל צריכה לקדם עסקת אסירים ולהיות נכונה לשלם מחיר בימי הפוגה מהמלחמה ובשחרור אסירים. בנימין נתניהו ושר המלחמה יואב גלנט שבים ואומרים שהלחץ הצבאי על חמאס יגרום לאנשיו לרכך את דרישותיהם ויביא לידי החזרת האסירים, ואולם המציאות איננה מתיישבת עם הערכותיהם. המשך התקיפה העוצמתית לא הביא ולא יביא תוצאות בכל הנוגע לאסירים — ולא זו בלבד אלא שהוא גרם להפסקת המשא ומתן לשחרורם. השבת האסירים היא מטרה עליונה של משפחותיהם והחברה בישראל, ולממשלה אין מנדט להפקירם, לא במישרין ולא בעקיפין.