ישראל כידוע מתקשה לבנות ולספק את צורכי האוכלוסייה. עם זאת, התקיים באחרונה דיון על שילוב חברות בנייה ותעשיות בנייה ישראליות, בשיקום אוקראינה. האוקראינים מעריכים כי היקף הנזק למבנים ולתשתיות חצה את הרף של 10 מיליון מ"ר. אבל לא ברור מהיכן יגיע המימון לשיקום המדינה, שיש מי שמעריכים שלא תחזור כמו שהיתה בתום המלחמה.

מתברר כי נציגי ענף הבנייה האוקראיני פנו לישראל והציגו כמה נושאים שבהם הם זקוקים לעזרה: הריסה מקצועית ומסודרת של שאריות מבנים ותשתיות, מיחזור חומרי בנייה לשימוש חוזר, הפעלת ציוד מכני הנדסי מתקדם, בנייה מתועשת, הקמת תשתיות תחבורה ותשתיות עירוניות מכל הסוגים והתחדשות עירונית.

נשיא התאחדות הקבלנים של אוקראינה, לב פרטסקלז, סיפר על היקף הנזקים שנגרמו עד כה לתשתיות ואמר "יש השלכות דרמטיות של המלחמה על תשתיות אוקראינה... 15 אלף מ"ר של כבישים נפגעו או נהרסו חלקית, וכן כ־5,000 מסילות רכבת, 350 גשרים, קרוב ל־2,000 בנייני מגורים - מחציתם רבי קומות, קרוב ל־400 בתי ספר וכ־50 בתי חולים".

בהתאחדות הקבלנים של אוקראינה מעריכים כי המדינה תצטרך קרוב ל־100 מיליארד דולר לשיקום הנזקים שנגרמו עד כה. "שיקום הכבישים והגשרים יעלה כ־50 מיליארד דולר, כדי לשקם את בנייני המגורים נצטרך עוד כ־30 מיליארד דולר, ולתשתיות מדינה שונות (בתי חולים, גני ילדים בתי ספר ועוד) - עוד כ־10 מיליארד דולר".

פרטסקלז אמר כי התאחדות הקבלנים של אוקראינה פנתה ל־30 מדינות בארגון התאחדות הקבלנים של אירופה, וגם פנתה לישראל.

לאור זאת, נשיא התאחדות הקבלנים בישראל, ראול סרוגו, אמר כי עבור ישראל מדובר בהזדמנות עסקית חשובה "הכל על בסיס כספי, אין כאן התנדבות. יש כאן הזדמנות עסקית לא רעה מצד אחד. מצד שני, ישראל נכנסת כאן מתחת אלונקה ותורמת את החלק שלה. נביא אנחנו את הניהול ואת הידע, העבודה הפיזית תתבצע על ידי העובדים האוקראינים".

אך טוב להזכיר את דבריו של מנכ"ל התאחדות הקבלנים אמנון מרחב לפני כמה חודשים בדבר האתגר שעומד לפתחה של הממשלה בתחום הבינוי והתשתיות, כאשר ציין למחסור בנוגע לדירות  בין  180 - 150 אלף יחידות דיור בישראל.