במכתב לשר המשפטים, גדעון סער, קראה שרת הפנים, איילת שקד, לעצור את התהליך של הצטרפות ישראל לאמנת איסטנבול, הנחשבת לסטנדרט הבינלאומי הגבוה ביותר במאבק באלימות במשפחה.

אמנת מועצת אירופה למניעה ומאבק באלימות כלפי נשים ואלימות במשפחה מבוססת על ארבעה עקרונות: מניעה, טיפול, העמדה לדין ומעקב מתמשך. עד כה חתמו עליה יותר מ–40 מדינות. הצטרפות לאמנה תקדם את הטיפול הנדרש, המציל נפשות, באלימות כלפי נשים וילדים, תאפשר גיבוש תוכניות עבודה לכל הרשויות ותסייע בשיתוף פעולה ביניהן ועם ארגונים חברתיים. זהו מרכיב חשוב והכרחי במלחמה רבת החזיתות שיש לנהל באלימות במשפחה.

ההתנגדות של שקד מתבססת בעיקר על שלושה מתוך כ–60 סעיפי האמנה, המתייחסים לשאלות של דיני מקלט ומדיניות הגירה. התנגדותה מהדהדת קמפיין מאורגן היטב של גורמי ימין קיצוני, המנסים להלך אימים על הציבור ונציגיו ולהפחידם מפני נחשול של נשים ממדינות אחרות, שינצלו את אמנת איסטנבול כדי להסתנן לישראל ולחסל כך את מה שמכונה  הזהות היהודית של ישראל.

אין בסיס להפחדות אלו. אחרי ככלות הכל, שר המשפטים סער רק ממשיך את העבודה שהחלה בתקופת שקד עצמה במשרד המשפטים — שקד תמכה בשעתה בהצטרפות לאמנה.

סער הבהיר, כי ישראל תסתייג מאחד הסעיפים ותוסיף "הצהרה פרשנית" לאחרים. ההצהרה הפרשנית תאפשר לישראל להבהיר, כיצד היא מתכוונת לפרש את האמנה באופן שיבטיח שלא יחול שינוי במדיניות ההגירה הנהוגה בה כיום, ולא תיפגע מידת האכזריות השמורה בישראל לפליטים ולחלשים.

אין לחשוד בשקד, כי לא הבינה את החשיבות בהצטרפות ישראל לאמנה — לא רק במישור ההצהרתי, אלא בקידום ממשי של ההגנה על נשים וילדים מאלימות של גברים. אלא שמטרות אלה אינן מעניינות את שקד. חשוב לה יותר לזרוע פאניקה מפני פגיעה כביכול ב"ליבת הריבונות והביטחון של ישראל", אף על פי שמשרד המשפטים סיפק תשובות לסעיפים המטרידים אותה כל כך.

בניסיון לקצור אהדה בקרב מיעוט שונא זרים, המתנגד לכל רמז לשוויון בין המינים, מובילה שקד את ההתנגדות להצטרפות של ישראל לאמנה. את המחיר ישלמו הנשים בישראל.