בית המשפט העליון בישראל פרסם בתחילת חודש מאי האחרון, פסק דין בעתירות שהוגשו נגד תוכניתה של ישראל לגרש מבתיהם כאלף תושבים פלסטינים הגרים בדרום הר חברון. את העתירות הראשונות הגישו חלק מהפלסטינים לפני 22 שנה, זמן קצר לאחר שישראל גירשה מבתיהם 700 תושבים שגרו במקום, בטענה שהם גרים ב"שטח אש".

בית המשפט הורה לאפשר להם לשוב לבתיהם אבל ב-2012 העתירות נמחקו והוגשו חדשות. בית המשפט הורה גם לאפשר לתושבים להישאר בבתיהם עד להכרעה בעתירה.

22 שנים אחרי ניסיון הגירוש הראשון, דחו השופטים דוד מינץ, יצחק עמית ועופר גרוסקופף את העתירות. בפסק הדין קבע בית המשפט שלמפקד הצבאי יש סמכות לסגור את השטח לצורך קיומם של אימונים צבאיים עבור טירונים של חטיבת הנח"ל וכי יש לו סמכות להרחיק מהשטח את מי שלא גר בו באופן קבוע. השופטים קבעו שהעותרים לא גרים בשטח הזה באופן קבוע ולכן ניתן לגרשם ממנו. כך אישרו השופטים ל"מדינה" לבצע פשע מלחמה. ==== 

השופט מינץ, למשל, אמר כי יש לדחות את העתירות על הסף, בשל השיהוי בהגשתן, שנים לאחר שהמפקד הצבאי הורה על סגירת השטח ובשל "העדר ניקיון כפיים מוחלט" של העותרים, המשיכו לבנות את בתיהם במהלך שנות העתירה. לטענתו הבניה "בלתי חוקית...".

השופט מינץ אמר "המפקד הצבאי מוסמך להכריז על שטחים סגורים ולאסור את הכניסה אליהם ללא היתר". סמכות המעוגנת בתקנות ההגנה שעת חירום שחוקק המנדט הבריטי ב-1945 ובהוראות הביטחון שחוקק הצבא.

לתפיסתו של השופט מינץ, סמכות המפקד הצבאי להורות על סגירת שטח לא סותרת את הוראות המשפט הבינלאומי. גם לו הייתה סותרת הוראות אלה, הדין הישראלי הוא המכריע. על כן גירוש התושבים מבתיהם אינו הפרה של סעיף 49(1) לאמנת ג'נבה הרביעית, האוסר על גירוש תושבי השטח הכבוש מבתיהם.

השופט בחן תצלומי אוויר שהוגשו לבית המשפט, על ידי העותרים. הוא ציין כי" פענוח צילומי אוויר הוא עניין של מומחיות", עם זאת קבע כי הצילומים, מבהירים כי הצדק עם "המדינה" מפני לדבריו, עד שנת 1980 "לא ניתן לזהות בשטח סימנים למגורי קבע".

העותרים הגישו שתי חוות דעת מקצועיות – אחת של האנתרופולוגית שולי הרטמן ואחת של פרופ' גדעון קרסל – אבל השופט מינץ פסל אותן.