מפקד המחוז הצפוני במשטרה של ישראל, ניצב שמעון לביא, שלח מכתב התפטרות בעקבות מעורבותו באירוע מירון. אירוע, שגבה את חייהם של 45 משתתפי ההילולה, שהתקיימה בהר — הם נמחצו למוות בעקבות הדוחק ששרר שם.

אף על פי שניצב לביא שלח את מכתב ההתפטרות שלו רק שנה לאחר שהתייצב מול כלי התקשורת וקיבל אחריות לאירוע ורגע לפני שנשלחו מכתבי האזהרה, הצפויים להישלח למי שהיו מעורבים באירוע — אין זה עניין של מה בכך, שמפקד בכיר מקבל אחריות ומתפטר. אלא שלמחדל הר מירון אחראים רבים, ובניגוד ללביא נראה כי המעשה של קבלת אחריות זר להם.

בנימין נתניהו, שהיה ראש הממשלה בעת האירוע, העיד בפני ועדת החקירה הממלכתית שהוקמה לעניין זה. במשך שנים התריעו גורמים רבים בפני נתניהו על האירוע מתקרב בהר, אך על פי כמה מהעדים הוא בכל זאת לחץ לקיום ההילולה בשנה שעברה.

נתניהו איננו היחיד הבורח מאחריות. כמוהו גם מפכ"ל המשטרה, קובי שבתאי, והשר ל"ביטחון הפנים" אז, אמיר אוחנה. השניים תועדו שעות ספורות לפני האירוע עומדים זחוחים מול המצלמות, רואים את ההמון זורם לאירוע ההילולה, כשהם יודעים היטב שהכתובת על האירוע מרוחה על הקיר. העדויות בוועדת החקירה לימדו, כי השניים היו מודעים לסכנות הרבות שבקיום האירוע, לכך שהמקום אינו ערוך לקלוט מאות אלפי אנשים וכי מוות בעקבות דוחק הוא רק עניין של זמן — אך לא עשו דבר כדי למנוע זאת.

חמורה לא פחות העובדה, שלאחר האירוע עשו אוחנה ושבתאי כל שביכולתם כדי לטשטש את מחדליהם. עד היום מסרב שבתאי לקבל אחריות לחלקו במחדל. הוא כנראה למד זאת ממי שמינה אותו לתפקיד, אוחנה, שהמציא את הפטנט "אחראי אבל לא אשם". אף על פי שהשניים קיימו דיונים והיו מעורבים בהכנות להילולה הם העדיפו שמפקד המחוז, לביא, יישא בכל האחריות והאשמה.

במקום לשמש דוגמה אישית לכלל שוטרי ישראל, תוך כדי הדגשת החשיבות של קבלת אחריות פיקודית במקרים טרגיים כמו זה שאירע במירון, המפכ"ל שבתאי מציג לראווה את ההיפך הגמור: זריקת אחריות על פקוד, ובלבד שהוא עצמו ישמור על תפקידו. נדמה שבכך הוא מממש את המורשת המרכזית שהותיר אחריו אוחנה בקדנציה שלו במשרד ל"ביטחון הפנים". בהתנהגותם זאת שבתאי ואוחנה מייצגים מנהיגות חלולה. יש לקוות, שוועדת החקירה הממלכתית תאלץ אותם לשאת באחריות.