מאז כיבוש הגדה המערבית פועלת בה הארכיאולוגיה הישראלית במרץ: נערכו חפירות הצלה בידי קצין מטה ארכיאולוגיה במינהל האזרחי, נעשו סקרים של רשות העתיקות, הוקמו פארקים ארכיאולוגיים על ידי ארגונים הקשורים למתנחלים, ומשלחות חפירה של ארגונים אוונגליסטיים מארה"ב פעלו בה. הארכיאולוגיה נהפכה לכלי לדחיקת פלסטינים מהקרקע, וקיבוע הנרטיב על זכות יהודית על השטח.

ואולם, רוב החוקרים באוניברסיטאות בישראל נזהרו מלעסוק באופן ישיר בחפירות בשטחים, כי חפירה כזו עדיין נתפשת על ידי רוב העולם האקדמי כפעולה בלתי חוקית בשטח כבוש. חוקר שיבקש לפרסם מאמר בכתב עת בינלאומי או לקבל מימון מגוף לא ישראלי לפרויקט בגדה המערבית, קרוב לוודאי שייתקל בסירוב.

באחרונה החלה אוניברסיטת בר־אילן בחפירה מחקרית באתר ח'רבת תבנה, סמוך לכפר נבי סלאח. האתר נמצא בשטח שלתושבים הפלסטינים בכפרים הסמוכים יש בעלות עליו, אך לא פחות חמור מכך, חפירה מדעית של אוניברסיטה ישראלית בגדה (להבדיל מחפירת הצלה שנעשית כביכול לצורכי פיתוח) היא עוד מעשה של נרמול הבלתי נורמלי.

הכפר נבי סלח כבר קוצץ וניטחן מכל הכיוונים. מספר רב מבני משפחת תמימי נורו למוות בעת הפגנות נגד הנישול. זכורה במיוחד הנערה עאהד תמימי שהושמה כמעט כשנה בכלא על בעיטה ברגל של חייל ישראלי שפלש לחצר ביתה.

את המובן מאליו יש לשוב ולומר: שליטה צבאית ישראלית על שטח שמחוץ לגבולות ועל מיליוני בני אדם שאינם אזרחיה, אינה לגיטימית. חוקרים שחופרים שם כאילו מדובר בשטח ריבוני של ישראל, חותרים להכחשת הכיבוש. טוב עושים הארגונים הבינלאומיים והאוניברסיטאות בעולם, שדוחים את הניסיונות האלו. ובר־אילן לא לבד. אוניברסיטת תל אביב משתפת פעולה זה שנים עם עמותת אלע"ד בחפירות עיר דוד במזרח עיר הקודש, האוניברסיטה העברית חפרה בהר הורדוס, אוניברסיטת חיפה ערכה סקר ארכיאולוגי ענקי בגדה, וגם אוניברסיטת אריאל, שבעצמה נמצאת בשטח כבוש, פועלת בגדה המערבית.

אין חולק על כך שהגדה היא מהאזורים העשירים והמעניינים מבחינה ארכיאולוגית, אבל כל עוד נמשך הכיבוש, על החוקרים וראשי האוניברסיטאות למשוך את ידם מחפירות באזורים האלו ללא הסכמה פלסטינית ובניגוד לחוק ולאמנות הבינלאומיות.