מאז הרגע הראשון כונתה הממשלה החדשה בישראל, בשם ממשלת בן גביר - סמוטריץ'. לכן הם מתנהגים כמו בעל הבית ומתיחסים ביהירות ורברבנות כלפי הגורמים שמרכיבים עמם את הממשלה, כולל מי שמכהן בתפקד ראש הממשלה.

אם השותפים הנוספים בממשלה לא מסכימים עם בן גביר וסמוטריץ', אז פשוט, יוכלו לעזוב. בן גביר וסמוטריץ' לא מתאמצים לעשות תחבולות אלא להפך הם קוראים לילד בשמו. למשל במהלך פינוי הכרם בנפת רמאללה ע"י כוחות הצבא והמשטרה תקף סמוטריץ' את שר המלחמה גלנט וצייץ כי עקירת הכרם בעמק שילה היא עוול שאפשר וצריך היה למנוע. עוול ארוך שנים של המנהל האזרחי ושל בג"ץ.

בישראל אמרו על זה מאבק סמכויות כאשר צוטט סמוטריץ' כי התכחשות שר המלחמה גלנט להסכם החד-משמעי וגרירת הרגליים של ראש הממשלה בעניין אינם מקובלים ולא ייתן להם להימשך. לדבריו מדובר בסעיף שלכולם היה ברור שהוא מרכזי בהסכם הקואליציוני. לכן סמוטריץ' דרש מרה"מ להעביר לידיו את הסמכויות לאלתר, ואם לגלנט יש עם זה בעיה, הוא מוזמן לשים את המפתחות.

גם השר בן-גביר שדרש לפני כן משר המלחמה יואב גלנט לעכב את הרס הכרם, דרש לקדם את העברת כוחות מג"ב בגדה המערבית הכבושה למשרד לביטחון לאומי ואמר כי "התנהלותם מול ח"כ לימור סון מוכיחה מדוע חשוב שיעברו למשרד לביטחון לאומי".

השר בן-גביר דרש גם מראש הממשלה נתניהו, לעצור מיידית את ההרס, והאשים את השר גלנט כי הוא משתמש במג"ב בגדה המערבית כדי לבצע הרס מיותר, למרות שעל-פי ההסכמים הקואליציונים מג"ב בגדה המערבית צריך לעבור לאחריות המשרד לביטחון לאומי.

העימות בין בן גביר וסמוטריץ' לבין שר המלחמה גלנט התלקח על רקע הוראת ראש הממשלה הישראלי, לכאורה, בנימין נתניהו להקפיא את פינוי הכרם בנפת רמאללה.

כוחות של משמר הגבול והמינהל האזרחי היו מתכוונים לישם צו להריסת המטע. בתוך כך "הבעלים" חן בן אליהו והמון מתנחלים ניסו להתנגד להריסה. גם חברת הכנסת לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית) נטלה חלק בפעולות לשבש על עבודת השוטרים.