בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין לא היו מדמיינים שיש איש מתלהב יותר מהם לקדם את "הרפורמה המשפטית".

האיש הזה הוא יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, שמחה רוטמן, שהזדרז אחרי שלוין הציג את תוכניתו, להנחות את צוות ועדת חוקה להתגייס באופן מלא לקידום הרפורמות לתיקון במערכת המשפט.

עם זאת, רוטמן לא בהחלט תומך בתוכנית של נתניהו - לוין מתוך השתכנעות אלא מתוך שינאה שרוחש למערכת המשפטית, בגלל שלא נענתה פעם לתביעותיו.

הפרשן לענייני משפט אביעד גליקמן כתב כי יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט שמחה רוטמן נוקט באופן ברור בקו נגד אקטיביזם שיפוטי בקידום המהפכה המשפטית. זו האג'נדה שלו, ולטענתו לא ממקומו של בית המשפט להתערב בחקיקה בכנסת. אבל, פסק דין של בית משפט ביוני 2020 מעיד על גישה אחרת בה נקט אז רוטמן, שחושפת את נצביעות של רוטמן. הוא מציין כי בסוף 2018 תבע רוטמן את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסכום של 14 אלף שקלים, בטענה שהפרה הוראת חוק ולא פרסמה מדד מסוים במועד מסוים - שלטענתו הביא לכך שהיישוב בו התגורר לא זכה להטבת מס. כתוצאה מכך הוא לא נהנה מהטבת מס בשנת 2017 בסכום שתבע.

אבל בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הדגישו כי המחוקק לא התכוון לתת את ההטבה שרוטמן ביקש לאותה שנה ליישוב המדובר.

בית משפט שדחה את התביעה כתב: "התובע מבקש מבית המשפט לנקוט למעשה באקטיביזם שיפוטי ולהציב עצמו כמחוקק חלופי". כלומר, לפי פסק הדין, רוטמן עצמו דרש מבית המשפט לנקוט בפעולות של אקטיביזם שיפוטי כשזה נוגע למקרה האישי שלו. עוד נכתב כי הוא "מבקש לקבל בדרך עקיפה את מה שהמחוקק לא נתן לו במפורש".

הפרשן לענייני משפט, אביעד גליקמן, קובע כי יו"ר ועדת חוקה, המעוניין בימים אלה להשיל מבית המשפט את מרבית סמכויותיו, ביקש, כשהדבר נגע אישית לכספו, שבית המשפט יתערב וישנה את החקיקה בגלל שמדובר בכסף שלטענתו הוא צריך לקבל. מה מצביע על צביעותו של רוטמן  שדוגל באקטיביזם השיפוטי כאשר מדובר בכסף שלו.