Pars Today

ביום (חמישי) התקיים מה שמכונה "יום עיר הקודש", לציון 56 שנה לכיבוש העיר על ידי ישראל. אירוע "ריקודגלים", או בשמו המוכר "מצעד הדגלים", שצועדים בו עשרות אלפי נערות ונערים, רובם ככולם מהציונות הדתית, בסמטאות הרובע המוסלמי, נעשה כבר מזמן לאירוע המרכזי של היום הזה. למרבה הבושה, האירוע, על גילויי הגזענות, השנאה והאלימות שבו, משקף היטב את המציאות בחברה הישראלית לא רק בעיר הקודש ולא רק ביום הזה.

מהות "מצעד הדגלים" היא תקיעת אצבע בעיני התושבים הפלסטינים בעיר, השפלתם והדגשת העובדה, ש–40% מתושבי העיר חיים תחת כיבוש. באופן אבסורדי, עצם קיום המצעד מדגיש את חולשת "הריבונות" הישראלית בעיר הקודש המזרחית. הצועדים עושים זאת תחת אבטחה של אלפי שוטרים ולאחר שהמשטרה מטילה הגבלות קשות על הציבור והסוחרים הפלסטינים.

ב–2021, בעת כהונת ממשלת בנימין נתניהו הקודמת, הופסק המצעד בשל רקטה ששיגרה תנועת ההתקוממות חמאס לעבר עיר הקודש. זה היה אות פתיחה למלחמת סיף אל קודס (בישראל מכנים "שומר החומות"). בשנה שעברה נערך המצעד בשיא קמפיין הימין הביביסטי ורווי השנאה והגזענות נגד "ממשלת השינוי". הקמפיין והרצון "למחוק" את כישלון המצעד הקודם גרמו לכך, שהמצעד היה מהגרועים והמכוערים ביותר. אלפי בני נוער עברו בעיר העתיקה בשירה "שיישרף לכם הכפר", "מוות לערבים" ושיר הנקמה "אינקמה אחת משתי עיני", שנהפך כמעט להמנון של הצועדים.

בשולי המצעד היו אירועים רבים של אלימות ותקיפת עוברי אורח פלסטינים ועיתונאים. המשטרה כשלה הן בהגנה על הפלסטינים והן בהענשת המעורבים. העובדה, שאיש מהרבנים והמנהיגים לא ראה כישלון חינוכי לנוכח מראות אלה, משקפת את האידיאולוגיה של המיינסטרים הציוני־הדתי.

חשוב להבחין בין השירים והסיסמאות השונות ולהצביע על הגזענות והאלימות שבהם, אך חשוב גם לזכור, כי השיח על תוכן השירים והסיסמאות שמשמיעים בני הנוער בחולפם בשער נאבלוס הוא שיח פנים־ישראלי. מבחינת הפלסטינים ברובע המוסלמי, המצעד הוא שיבוש בחייהם והשפלה של כבודם.

תחת הממשלה הנוכחית של נתניהו אין תקווה לשינוי התוואי, או למאמצים מצד הנהגת הימין להרגיע את הרוחות. אבל על המשטרה לפעול בלא פשרות נגד גילויי הגזענות והאלימות.