בתוכנית קודמת ציינו לכך כי שלטונות הכיבוש הישראלים, נמעים ולא מאפשרים חקירת מקרי הרצח שנעשים על ידי חייליהם שממלאים אחרי ההורות ויורים למוות בכל אשר מתנגד למעשיהם המרושעים. כולל העיתונאים, שמסקרים ומדווחים על מעשי הרצח הלא אנושיים. בתוכנית קודמת ציינו לדו"ח מיוחד שפרסם הוועד להגנה על עיתונאים, במלאות שנה לרצח העיתונאית הפלסטינית שירין אבו-עאקלה.

כיום אנו ממשיכים לדבר על הנושא, ומציינים לעיתונאים שנרצחו ב-22 השנים האחרונות מירי החיילים הישראלים :

מוחמד בישאווי, רפאלו צ'יריאלו, עימאד אבו-זהרה, עיסאם תלאווי, נאזי דרוואזה, ג'יימס מילר, מוחמד אבו-חלימה, פאדל שנאעה, באסיל נביל איברהים פרג', חוסאם סלמה, מחמוד אל-קומי, חאמד שהאב, חאלד ריידה חמד, מוחמד נוראלדין אל-דיירי, ראמי רייאן, סמאח אל-ארייאן, יאסר מורתג'א, אחמד אבו-חוסיין, יוסף אבו-חוסיין ושירין אבו-עאקלה.

בדו"ח שפרסם הוועד להגנה על עיתונאים נאמר כי 13 מהעיתונאים האלה נהרגו בשטחי רצועת עזה, שבעה בשטחי הגדה המערבית. לפחות 13 מתוך ההרוגים נשאו סימני היכר ברורים להיותם עיתונאים, בין אם על גופם או על גבי הרכבים שבהם נסעו. כל ההרוגים מתו בעת מילוי תפקידם העיתונאי, למעט עיתונאי אחד שנהרג כשביתו הופצץ בידי הכוחות הישראלים.

המקרה של אבו-עאקלה אינו היחיד שזכה לתשומת לב התקשורת העולמית. בשנת 2002 נורה כתב ה"קוריירה דלה סרה" רפאלו צ'יריאלו כשיצא מבניין ברמאללה וביקש לצלם טנק שניצב במרחק של כמאתיים מטרים. אז הוא נורה על ידי החיילים הישראלים. דובר הממשלה הישראלית ניסה להגן על החיילים בטענה כי המצלמה נראתה ככלי נשק.

שנה לאחר מכן נהרג עיתונאי ה-AP נאזי דרוואזה כשתיעד עימות בין צעירים פלסטינים לכוחות ישראלים. תחקיר עצמאי של סוכנות AP הגיע למסקנה שהכדור הקטלני יכול היה להגיע רק מכיוון המקום שבו עמד חייל ישראלי, ובכיר בסוכנות הידיעות נפגש עם גורמים בצבא הישראלי להגיש להם את ממצאי התחקיר ולהציע לצבא לחקור בעצמו את האירוע, אולם בסוכנות מעולם לא שמעו על מסקנות חקירה שערך הצבא הישראלי.

באותה שנה, 2003, נהרג גם העיתונאי הבריטי ג'יימס מילר, שנורה בצווארו בעת שנסע ברכב משוריין ברצועת עזה. בצבא הישראלי קיימו חקירה שהוצגה כמקיפה באופן "חסר תקדים" אך דו"ח פנימי שהודלף ל"אובזרבר" חשף כי הראיות שובשו, קלטות שתיעדו את האירוע נעלמו, וחיילים "שיקרו".

אז מה ? שלטונות הכיבוש הישראלים, חושבים שניתן לטייח כל חקירה בעוד בפועל אין סיכוי לכך ובסופו של דבר לא יהיה ניתן ליפות את הפנים המוערות של הכיבוש הישראלים על כל המעשים הנפשעים שעושים החיילים הרוצחים הישראלים.